חייגו לשיחה אישית: 072-334-1001ייעוץ ראשוני חינם ללא התחייבות

אנחנו כאן בשבילך! סיוע מהיר אישי ומקצועי:
שם מלא
מספר טלפון
לחצו לשליחה
דרגו אותנו:
| דירוגך () בוצע בהצלחה
 (2) דירוגים | דירוג ממוצע (5)
5 stars - based on 2 reviews

הגשת תביעת חוב וחלוקת דיבידנד בהליך פשיטת רגל

Hebrew

מטרת הליך פשיטת הרגל הינה לכנס את מלוא נכסי חייב, לממשם באופן המיטבי, ולחלק את תמורתם בין הנושים באופן מרוכז ושוויוני, וכן לאפשר לחייב לפתוח דף חדש בחייו באמצעות קבלת הפטר חובות.

על מנת לחלק את תמורת נכסי החייב בין נושיו, על הנושים להגיש תביעות חוב בפני כונס הנכסים. נושה שלא יגיש תביעת חוב לא יהיה זכאי לקבל דיבידנד מקופת הכינוס.

תביעות החוב תיבדקנה על ידי בעל התפקיד, קרי, המנהל המיוחד או הנאמן, על מנת לקבוע האם הן מאושרות או לאו.

להלן פירוט שלבי הגשת תביעת החוב וחלוקת הדיבידנד.

מועד הגשת תביעת החוב

סעיף 71(ב) לפקודת פשיטת הרגל (נוסח חדש), תש"ם-1980 קובע עקרונית כי את תביעות החוב יש להגיש תוך חצי שנה ממועד מתן צו הכינוס.

אולם, הפסיקה הרחיבה את פרשנות סעיף זה, וקבעה כי יש להגיש את תביעות החוב תוך חצי שנה ממועד פרסום מתן צו הכינוס ברשומות ובעיתונים היומיים, משום שפרסום הצו הוא שיוצר את חזקת הידיעה בדבר מתן צו כינוס כנגד החייב.

על פי סעיף זה, נושה שאיחר את המועד האחרון להגשת תביעת החוב, רשאי להגיש את תביעת החוב בצירוף בקשה להארכת מועד להגשת תביעת החוב. במסגרת בקשה זו עליו לפרט נימוקים מיוחדים אשר מצדיקים את אי הגשת תביעת החוב במועד על ידו.

במידה והבקשה להארכת מועד להגשת תביעת החוב תידחה, רשאי הנושה לערער על כך תוך 15 בפני בית המשפט המחוזי שדן בתיק פשיטת הרגל.

על פי הפסיקה על הנושה להוכיח קיומו של טעם מיוחד אשר בגינו לא עלה בידו להגיש את תביעת החוב במועד, וכן להוכיח קיומו של קשר סיבתי בין טעם זה לבין האיחור בהגשה.

רשלנותו של הנושה, לדוגמא, איננה יכולה להוות טעם מיוחד שכזה. לפיכך במידה והנושה פשוט שכח למשל להגיש את תביעת החוב במועד, הדבר לא יחשב כטעם מיוחד המצדיק את הגשת התביעה באיחור.

לעומת זאת, במידה והנושה הוטעה על ידי החייב לגבי יכולת הפירעון שלו ומצבו הפיננסי, יתכן והדבר יוכר כטעם מיוחד כאמור. מצב כזה יכול להתרחש לדוגמא, כאשר החייב ממשיך לנהל משא ומתן עם הנושה בדבר פירעון אפשרי של החוב, וזאת תוך הסתרת העובדה שהוא כבר נמצא בתוך הליכי פשיטת רגל.

סוג תביעות החוב שניתן להגיש

סעיף 71 (א) לפקודה קובע כי ניתן הגיש תביעות חוב רק בגין חובות בני תביעה, דהיינו: חוב וחבות קיימים או עתידים, ודאים או מותנים, החלים על החייב ביום מתן צו הכינוס, או שיחולו עליו לפני הפטרו עקב התחייבות מלפני מתן הצו.

סעיף 72 לפקודה קובע כי על אף האמור בסעיף 71, תביעות לדמי נזק בלתי קצובים שאינן נובעות מחוזה או מהבטחה, ודרישת מזונות המגיעים על פי פסק דין וזמן פרעונם חל אחרי מתן צו הכינוס, אינן בנות תביעה בפשיטת רגל.

כמו כן, אדם שידע על מעשה שאפשר היה להשתמש בו להגשת בקשת פשיטת רגל נגד החייב ביום שהוגשה הבקשה שעל פיה הוכרז פושט רגל, לא יוכל לתבוע מכוח צו הכינוס כל חוב או חבות שחלו על החייב לאחר היום שבו נודע לו המעשה.

אופן הגשת תביעת החוב

את תביעת החוב על הנושה להגיש במשרדי הכנ"ר במחוז בו מתנהל תיק פשיטת הרגל, וזאת על גבי טופס תביעת חוב המכונה גם טופס 21.

במסגרת טופס זה יש למלא את פרטי הנושה, פרטי החייב, תיק פשיטת הרגל, גובה החוב הנטען, תשלומים ששולמו על החוב אם שולמו, אסמכתאות לחוב, ובטוחות שבידי הנושה להבטחת פירעון החוב.

יש לצרף לטופס תצהיר החתום על ידי הנושה וכן את כל המסמכים והאסמכתאות שיש בידי הנושה להוכחת תביעתו.

על הנושה להקפיד מבעוד מועד למלא כדבעי את פרטי טופס תביעת החוב ולצרף לו את כל המסמכים שיש לו לשם הוכחת תביעתו, כבר במועד הגשת תביעת החוב. שכן, אין לנושה זכות קנויה להוסיף מסמכים לאחר מכן.

בדיקת תביעת החוב

תביעות החוב מועברות על ידי כונס הנכסים הרשמי לבדיקתו של בעל התפקיד שמונה בתיק פשיטת הרגל, קרי המנהל המיוחד או הנאמן, על מנת שהוא יבדוק אותן ויחליט אם לאשרן.

בדרך כלל בעל התפקיד נוהג לבקש, טרם הכרעתו, את התייחסות החייב לתביעות החוב, תשובת הנושה לתגובת החייב ובמידת הצורך, גם דורש ממנו מסמכים נוספים.

בתום הבדיקה מחליט בעל התפקיד האם לאשר את תביעת החוב, באופן מלא או חלקי, או לדחותה.

נושה שרואה עצמו נפגע מהחלטת בעל התפקיד בתביעת החוב רשאי לערער עליה תוך 45 ימים מיום קבלתה, וזאת בפני בית המשפט המחוזי בו מתנהל תיק פשיטת הרגל.

לפיכך, חשוב שבעל התפקיד ינמק את החלטתו כדבעי, כדי שהנושה ידע האם וכיצד ביכולתו לערער עליה.

חלוקת הדיבידנד לנושים

התשלומים החודשיים שמבצע החייב במהלך תקופת היותו בהליך פשיטת הרגל, תשלומים אחרים שמבצע החייב ביוזמתו או על פי החלטת בית המשפט לקופת הכינוס, וכן כספים שמתקבלים ממימוש נכסיו של החייב, משמשים במסגרת הליך פשיטת הרגל לצורך חלוקתם בין נושי פושט הרגל ולכיסוי הוצאות ההליך.

אופן חלוקת נכסי החייב מבוסס על שני עקרונות: עקרון העדיפות ועקרון השיוויון.

עקרון העדיפות קובע כי הנושים נחלקים לקבוצות בעלות רמות עדיפות שונות, וכי אין לחלק כספים לקבוצה מסויימת לפני שהקבוצה הקודמת לה ברמת העדיפות קיבלה את מלוא חובותיה.

הקבוצות להן מחולקים הנושים הינן כדלקמן:

  • נושים מובטחים, אשר הבטיחו את חובם באמצעות שעבוד.
  • הוצאות ניהול הליכי פשיטת הרגל.
  • חובות בדין קדימה, אשר כוללים חוב בגין שכר עבודה, חוב בגין ניכוי במקור משכר עבודה, מיסים מוניציפליים וממשלתיים, דמי שכירות וחוב מזונות.
  • נושים רגילים.

עקרון השוויון קובע כי חלוקת הכספים לגבי הנושים שנמצאים בתוך אותה קטגוריה ורמת עדיפות, תתבצע באופן שיוויוני ביניהם, ובאופן יחסי לשיעור החובות שלהם מתוך כלל החובות באותה דרגה.

סעיף 130(א) לפקודה קובע כי הנאמן חייב, במהירות סבירה, להכריז על דיבידנדים ולחלקם בין הנושים שתביעתם הוכרה, ובלבד שיעכב תחת ידו סכומים שהיו נחוצים לכיסוי הוצאות הניהול והוצאות אחרות.

לפני חלוקת הדיבידנד הראשון, על הנאמן לפרסם על כך הודעה ברשומות, וכן לשלוח הודעה על כך מראש לכל נושה שצויין בדו"ח פושט הרגל ולא תבע את חובו. כך קובע סעיף 130 (ב) לפקודה.

כאשר הנאמן מסיים לממש את כל נכסיו של פושט הרגל, עליו להכריז על חלוקת דיבידנד סופי לנושים, כאמור בסעיף 135 לפקודה.

לפני ביצוע הכרזה זו, על הנאמן להודיע לכל מי שטענו שהם נושים של החייב, וזאת מבלי לבסס זאת להנחת דעתו של הנאמן, כי אם הם לא יבססו את טענותיהם להנחת דעתו בתוך הזמן שהוגדר בהודעה, הוא יקבע  דיבידנד סופי, מבלי להתחשב בטענותיהם.

בתום הזמן שהוגדר בהודעה או הזמן שהוארך על ידי בית המשפט לבקשת טוען, יחולקו נכסי פושט הרגל בין הנושים שתביעותיהם הוכרו, בלי להתחשב בטענות של אנשים אחרים.

ולבסוף, לאחר שישולם לנושים כל המגיע להם, וכן ישולמו כל הוצאות ההליכים עקב בקשת פשיטת הרגל,  תשולם היתרה לפושט הרגל, אם וככל שנותרה כזו.

שאלות? חייגי/י לשיחה עם עורך דין: 072-334-1001


תאריך:29/06/2016 14:33  מחבר: Bankruptcy Law
 
close