מנוהל על ידי רוני שרעבי ושות' משרד עורכי דין

חייגו לשיחה אישית: 072-334-1001ייעוץ ראשוני חינם ללא התחייבות

אנחנו כאן בשבילך! סיוע מהיר אישי ומקצועי:
שם מלא
מספר טלפון
לחצו לשליחה
דרגו אותנו:
| דירוגך () בוצע בהצלחה
 (1) דירוגים | דירוג ממוצע (5)
5 stars - based on 1 reviews

תיק פש''ר שנתפתח לפני כניסת חוק חדלות פירעון לתוקף

Hebrew

תיק פשיטת רגל של חייב יחיד שנפתח בכנ"ר לפני כניסת חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, תשע"ח-2018 לתוקף, ביום 15.9.2019, ואשר הועבר על ידי כונס הנכסים הרשמי לבית המשפט המחוזי רק לאחר מועד כניסת החוק לתוקף, יחשב אף הוא לתיק תלוי ועומד ועל כן הוא ידון לפי החוק הישן קרי, לפי פקודת פשיטת הרגל ובבית המשפט המחוזי.

כך נקבע על ידי בית המשפט העליון במסגרת פסק הדין שניתן ביום 20.1.2020 בתיק ע"א 6455/19 ירוחימוביץ נ' הכנ"ר על ידי הנשיאה חיות, אליה הצטרפו בהסכמה השופטים וילנר וקרא.

רקע כללי

חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, תשע"ח-2018 נחקק במרץ 2018 ונכנס לתוקף ביום 15.9.2019.

הוראת המעבר של חוק זה אשר קבועה בסעיף 373 לחוק, קובעת כי החוק החדש חל רק על הליכים אשר יתחילו ממועד כניסתו לתוקף ואילך, בעוד שעל הליכים אשר החלו לפני מועד כניסתו לתוקף, ימשיך לחול החוק הקודם, לרבות פקודת פשיטת הרגל [נוסח חדש], התש"ם-1980 שחלה לגבי חייבים פרטיים.

ברם, מטבע הדברים, המעבר בין תקופת תחולת החוק הישן לבין תקופת תחולת החוק החדש מעורר כל מיני שאלות פרקטיות ואופרטיביות לגבי פרשנות הוראת המעבר, אשר לא תמיד יש להן מענה ברור ומפורש בלשון החוק ועל כן מצריכות את פסיקת בתי המשפט בעניינן.

כך גם אירע גם במסגרת הליך ע"א 6455/19 ירוחימוביץ נ' הכנ"ר אשר דן בשאלה לפי איזה חוק ידון תיק פשיטת רגל של חייב פרטי שנפתח בכנ"ר לפני כניסת החוק החדש לתוקף, אך הועבר לבית המשפט המחוזי לאחר כניסתו לתוקף, האם לפי החוק החדש או לפי החוק הישן, קרי, פקודת פשיטת הרגל.

שאלה זו התעוררה נוכח הסיפא של סעיף 373(ב) לחוק החדש, אשר קובעת כי "על הליכי פשיטת רגל לפי פקודת פשיטת הרגל שהיו תלויים ועומדים ערב יום התחילה, ימשיכו לחול הוראות הדין שחלו עליהם ערב יום התחילה".

לקביעה בשאלה זו זו ישנה משמעות גם לגבי הגורם שמוסמך לדון בתיק פשיטת הרגל של חייב יחיד. תיק שנדון לפי החוק החדש, יתנהל בפני לשכת ההוצאה לפועל או בפני הממונה על החוק, שהנו המוסד שהחליף את כונס הנכסים הרשמי ובית משפט השלום, בעוד שתיק שנדון לפי החוק הישן, יתנהל בפני בית המשפט המחוזי.

מתי מתחיל הליך פשיטת הרגל?

במסגרת הנחיות הכנ"ר שהופצו ביום 24.7.2019 במסגרת ההיערכות לכניסת החוק החדש לתוקף, נקבע כי בקשות פשיטת רגל שתוגשנה לכונס הנכסים הרשמי לפני כניסת החוק החדש לתוקף, תידונה לפי הדין הישן וזאת לפי העמדה לפיה יש לראות במועד פניית החייב לכונס הכנסים הרשמי כמועד שבו נפתח הליך פשיטת הרגל.

ברם, שתי בקשות פשיטת רגל שהוגשו לכונס הנכסים הרשמי בהתאם להנחיות הללו, ביום 8.9.2019 ו- 12.9.2019, לפני כניסת החוק לתוקף ואשר הועברו ע"י הכנ"ר לבתי המשפט המחוזיים בתל אביב ובאר שבע לאחר כניסת החוק לתוקף, נמחקו על ידי בתי המשפט הללו בשל חוסר סמכות עניינית לדון בהם.

מחיקת הבקשות נומקה בכך שבמועד הקובע טרם נפתח לגביהן תיק בבית המשפט המחוזי ולפיכך המדובר בתיקים חדשים, שצריכים להתנהל לפי החוק החדש לפי סעיף 373(ב) לחוק, ועל כן אין מקומם בבית המשפט המחוזי.

הן החייבים והן הכנ"ר ערערו על ההחלטות הללו בפני בית המשפט העליון, שקיבל את עמדתם וקבע כי הליך פשיטת רגל מתחיל כבר במועד פניית החייב אל כונס הנכסים הרשמי ולכן, כבר משלב זה, של פתיחת תיק פשיטת הרגל אצל כונס הנכסים הרשמי, מדובר בהליך "תלוי ועומד" שידון לפי פקודת פשיטת הרגל ובפני בית המשפט המחוזי.

ביהמ"ש העליון קבע שפרשנות זו של הוראת המעבר של סעיף 373(ב) לחוק עולה בקנה אחד עם:

  • תכלית החוק החדש, שנועד לקדם ככל הניתן את שיקומם הכלכלי של החייבים
  • החשיבות הרבה הגלומה בקידום יעילות דיונית ומניעת בזבוז משאבי ציבור
  • הסתמכות החייבים בתום לב על הנחיות הכנ"ר לפיהן על בקשות לפשיטת רגל שיוגשו אליו עד מועד כניסתו לתוקף של החוק יוסיף לחול הדין הקודם

מבחינת התכלית השיקומית של החוק החדש, פרשנות זו מיטיבה במידה רבה יותר עם ציבור החייבים שכן, אימוץ הפרשנות שנקבעה על ידי בתי המשפט המחוזיים תוביל למחיקה של הליכי פשיטת הרגל שננקטו על ידי החייבים בתיק דנן וחייבים אחרים, תוך חיובם לפתוח הליך נוסף לפי החוק החדש, דבר שכרוך בעיכוב ההליכים שהחייבים ביקשו לפתוח, הוצאות כספיות נוספות וחשיפה נמשכת לסיכונים כלכליים שונים, לרבות הליכי הוצאה לפועל והאפשרות שחובותיהם לנושים יוסיפו להצטבר במסגרת תקופה זו.

מבחינת קידום יעילות דיונית ומניעת בזבוז משאבי ציבור, המשמעות של מחיקת הבקשות שהגישו החייבים בתיק דנן וחייבים אחרים לכנ"ר, הנה הורדתם לטמיון של כל ההליכים ופעולות שבוצעו בינתיים על ידי כונס הנכסים הרשמי, על כל המשאבים הציבוריים הכרוכים בכך, כדי לבחון האם הבקשה הוגשה כדין ובהתאם לסעיף 17 לפקודת פשיטת הרגל.

מדובר בהליכים כגון בחינה מהותית של הבקשה המוגשת לו, בדיקה של מסמכים נוספים המוגשים לעיונו לפי דרישה, דיווח ללשכות האשראי, דיווח למאגר נתוני האשראי בבנק ישראל ועוד.

מבחינת הסתמכות החייבים בתום לב על הנחיות הכנ"ר בעניין זה נקבע, מבלי לקבוע מסמרות בעניין, כי לא מן הנמנע שלהסתמכות זו יש השלכות מהותיות שחורגות מעבר לעלויות הכרוכות בהגשת בקשה חדשה בהתאם לחוק, לרבות בכל הנוגע להגנות הנוגעות לבית המגורים וזאת נוכח השוואת סעיף 86א לפקודת פשיטת הרגל לסעיף 229ו לחוק החדש, לגבי תחולת סעיף 33 לחוק הגנת הדייר.

בהתאם לכך נקבע שהליכי פשיטת רגל שהוגשו לכנ"ר לפני 15.9.2019, יוסיפו להתנהל לפי פקודת פשיטת הרגל ובהתאם לסדרי הדין וכללי הסמכות העניינית שקבועים בה לטיפול בהליכים אלה, ועל כן בקשות הפש"ר של החייבים במקרה דנן ימשיכו להתנהל בפני בתי המשפט המחוזיים אליהם הן הוגשו.

עוד בנושא: כיצד משפיע חוק חדלות פירעון על הליכי ההוצאה לפועל?


תאריך:19/05/2020 10:25  מחבר: Bankruptcy Law
 
close