לחייבת יש נכסי נדל''ן: בקשתה לפתיחת הליך חדל''פ נדחתה!

רשם לשכת ההוצאה לפועל בירושלים החליט לדחות בקשה למתן צו לפתיחת הליכי חדלות פירעון שהגישה חייבת בגין חוב בסך של כ-85,000 ₪ לעיריית ירושלים בשל אי תשלום ארנונה.

הרשם קבע כי כך לאחר שמצא שמדובר בחייבת שכלל איננה חדלת פירעון, מאחר שיש לה נכסים משמעותיים ומניבים שמאפשרים לה לפרוע את חובה, ללא כל צורך ממשי לפתיחת הליך חדלות פירעון ארוך ויקר.  

כך נפסק לאחרונה בהחלטה מעניינת וחשובה בהליך חדל"פ 801413-08-20 פלונית נ' עירית ירושלים.

רקע עובדתי

תיק זה עסק באלמנה ירושלמית בת 72 שהגישה בקשה לפתיחת הליכי חדלות פירעון בגין חוב בסך כ-85,000 ₪ יחיד שהיא צברה.

מדובר היה בחוב ארנונה שהחייבת צברה כלפי עירית ירושלים, בגינו  נפתח לה תיק הוצאה לפועל בשנת 2006 ואשר לימים תפח לסך של כ-85,000 ₪. במסגרת תיק זה הוטל על החייבת צו תשלומים חודשי בסך של 500 ₪.

החייבת ביקשה להעביר את תיק ההוצאה לפועל שלה למסלול של חדלות פירעון כדי לקבל הפטר משמעותי ביותר מסכום החוב בהתאם לחוק חדלות פירעון, והציעה תוכנית פירעון לפיה היא תשלם לעיריית ירושלים סך של 5,000 ש"ח בלבד, אף זאת ב-5 תשלומים.

החייבת נימקה את בקשתה בכך שהיא חדלת פירעון מאחר שהיא מתקיימת רק מקצבאות המוסד לביטוח לאומי וכי לא תצליח לפרוע את מלוא החוב בתקופה סבירה. עם זאת הסתבר שהחייבת גם מחזיקה בדירת מגורים בירושלים ודוכן ירקות בשוק מחנה יהודה.

לגבי הדירה, טענה החייבת שהמדובר בדירה בשווי של 1.4 מיליון ₪, אולם היא נמנעה מלהביא ערכת שמאי לגבי שוויה, בטענה שאיננה יכולה לממן את שכר הטרחה של השמאי.

לגבי הדוכן בשוק מחנה יהודה טענה החייבת בתחילה שהיא כלל איננה מתפרנסת ממנו, מאחר שהיא לא רשאית להשכיר אותו לצד שלישי לשם הפעלתו. אולם, מאוחר יותר היא הודתה שהיא השכירה אותו בתמורה לדמי שכירות בסך של 2,000 ₪, אם כי גם בעניין זה היא לא טרחה כלל להציג קבלות.

גדר המחלוקת: האם החייבת חדלת פירעון?

המחלוקת בין הצדדים עסקה איפוא בשאלה האם החייבת הנה בכלל חדלת פירעון או לאו.

סעיף 2 לחוק חדלות פירעון קובע כי "חדלות פירעון היא מצב כלכלי שבו חייב אינו יכול לשלם את חובותיו במועדם, בין אם מועד פירעונם הגיע ובין אם לאו, או שהתחייבויות החייב, לרבות התחייבויות עתידיות ומותנות שלו, עולות על שווי נכסיו".

כלומר, סעיף 2 לחוק חדלות פירעון קובע למעשה שני מבחני משנה חילופיים לצורך בחינת חדלות פירעונו של חייב. מבחן תזרימי, המכונה גם מבחן הנזילות ואשר בוחן האם החייב יכול לשלם את חובותיו, ומבחן מאזני, שבוחן את שווי התחייבויות החייב אל מול שווי נכסיו.

רשם ההוצאה לפועל בחן את הראיות והגיע למסקנה שהחייבת אינה חדלת פירעון וזאת לא לפי המבחן המאזני ולא לפי המבחן התזרימי.

תחילה נקבע שהחייבת אינה חדלת פירעון מבחינה מאזנית, שבוחן את שווי ההתחייבויות אל מול שווי הנכסים של החייב.

הרשם קבע כי לחייבת יש דירת מגורים ששווה לפחות 1.4 מיליון ₪ ודוכן מניב בשוק מחנה יהודה, ששווים הרבה יותר מחובה היחיד.

גם טענתה לפיה אין באפשרותה לממן את שכר טרחת השמאי הופרכה, מאחר שהיא מצליחה לממן עורך דין פרטי שייצג אותה בהליך הבקשה, ללא צורך בייצוג מטעם הלשכה לסיוע משפטי ומכאן ניתן להסיק שלחייבת יש יכולת כלכלית נוספת לזו שנטען על ידה.

בנוסף, החייבת אינה צוברת חובות כלשהם מלבד חוב הארנונה מן העבר ומכאן ניתן להסיק שהחייבת מצליחה לשלם את מלוא חובותיה למכלול גורמים, מלבד נושה אחת.

יש לזכור שהליך חדלות הפירעון נועד לשקם את החייב ולהשיבו למעגל החיים הכלכליים הנורמטיביים כאשר הוא אינו יכול לפרוע את חובותיו, ולא נועד לאפשר לו "להימלט" מחוב, להפעיל לחץ על נושה, או לקצץ מחוב, בשעה שהוא יכול לפרוע את חובותיו.

לאחר מכן נקבע שהחייבת אינה חדלת פירעון גם מבחינה תזרימית, שבוחן את יכולתו של החייב לפרוע את חובותיו.

נקבע כי מן הראיות עולה שלחייבת תזרים מזומנים קבוע וגבוה, שאינו מעיד שהיא חדלת פירעון מבחינה תזרימית. החייבת טענה בעצמה שהיא מאוזנת בין הכנסותיה להוצאותיה ולא ציינה שהיא יוצרת חובות חדשים.

מכיוון שהחייבת מקבלת תשלומים קבועים עבור השכרת הדוכן בשוק, ניכר שתשלומים אלו יכולים לכסות את חובותיה לנושה.

בסיכומו של דבר נקבע שהחייבת איננה חדלת פירעון וכי ביכולתה לפרוע את חובה לנושה באמצעות פריסת חוב ההוצאה לפועל לתשלומים, וזאת ללא כל צורך בניהול הליך חדלות פירעון ארוך, יקר ומיותר.

עוד בנושא: מחיקת חובות תוך 4 חודשים בלי פשיטת רגל