הסכם הגירושין של פושט הרגל בוטל!

על מנת שהסכם גירושין יכנס לתוקף יש לאשר אותו באמצעות בית המשפט לענייני משפחה או בית הדין הרבני, כך בהתאם להוראות סעיף 2(א) לחוק יחסי ממון בין בני זוג, תשל"ג-1973.

אולם, במידה ואחד מבני הצדדים להסכם הגירושין נמצא בהליכי פשיטת רגל יש לאשר את ההסכם גם על ידי בית המשפט שדן בהליכי פשיטת הרגל של אותו צד וזאת בין השאר לאור הוראות סעיף 20 לפקודת פשיטת הרגל, אשר קובע כי לאחר מתן צו הכינוס:

"לא תהיה תרופה לנושה נגד החייב....ולא יפתח שום נושה בתובענה או בהליכים משפטיים אחרים אלא ברשות בית המשפט".

לפיכך, התעוררה לאחרונה השאלה מה דינו של הסכם גירושין של פושט רגל, אשר אושר על ידי בית המשפט לענייני משפחה, אך לא אושר גם על ידי בית המשפט שדן בהליכי פשיטת הרגל של הבעל / הגרוש.

שאלה זו נדונה במסגרת הליך פש"ר 52731-06-15 שלמה בן ארוש נ' הכנ"ר אשר נדון בבית המשפט המחוזי בנצרת.

תיק זה עסק בבעל אשר נקלע להליכי פשיטת רגל, לאחר שלקה במחלת מניה דיפרסיה ועקב כך קרס עסקו והוא נקלע לחובות כספיים בסך של כ-14 מיליון ₪ ל-48 נושים שונים ובהם גם אשתו.

4 ימים לאחר שהוגשה בקשה למתן צו כינוס כנגד הבעל, אישר בית המשפט לענייני משפחה את הסכם הגירושין בין הבעל לאשתו, במסגרתו ויתר הבעל בין היתר, על כל זכויותיו בבית המגורים המשותף לו ולאשתו, בשווי של כ-1.9 מליון ₪.

לאחר שניתן צו כינוס לגבי הבעל והוא הוכרז כפושט רגל, ביקשה הנאמנה של הבעל לבטל את התניות הרכושיות בהסכם הגירושין שלו, על מנת שהיא תוכל למכור את חלקו של הבעל בבית המגורים ולפרוע חלק מחובותיו.

טענות הצדדים

הנאמנה טענה שמדובר בהסכם בלתי חוקי, שנערך בחוסר תום לב ותוך העדפה אסורה של גרושתו של הבעל על פני יתר הנושים שלו.

הבעל תמך בבקשת הנאמנה, טען שההסכם כולו מפוברק ושקרי וכי הוא חתם עליו רק בשל השפעת מחלת הנפש שלו ומתוך רצון להציל את ביתו למען גרושתו וילדיו מפני יתר הנושים, וכן מאחר שהוא נתלה בהבטחות גרושתו שלאחר חתימת ההסכם הכל ישוב לקדמותו, והוא יחזור לביתו.

הבעל גם הציג מסמך של פסיכיאטר מטעמו לפיו הוא סובל מהפרעה נפשית ומטופל בתרופות.

הגרושה התנגדה לביטול ההסכם, בטענה שהוא נחתם בתום לב ולצרכי פירוד בלבד וכי היא אינה מאמינה בכלל שהבעל באמת נקלע לחובות, אלא שהליך פשיטת הרגל של הבעל הינו קנוניה שנועדה להבריח ממנה את נכסיו ולשלול ממנה את זכויותיה.

הכרעת בית המשפט

בית המשפט הבהיר שלמרות שהסכם הגירושין אושר אמנם לאחר מועד הגשת הבקשה לצו כינוס, אך לפני מועד קבלתה ומתן צו הכינוס, הרי שבהתאם לכלל הייחוס לאחור, שמעוגן בסעיף 84 לפקודה, מועד תחילת פשיטת הרגל מתחיל כבר במועד הגשת הבקשה לצו הכינוס ולא רק ממועד מתן צו הכינוס עצמו, כך גם נקבע בתיק ע"א 5822/16 אורנית שמיר נ' המנהל המיוחד ארז חבר.

מכאן נובע שהסכם הגירושין במקרה דנן אושר בבית המשפט לענייני משפחה לאחר שהבעל כבר נכנס להליך פשיטת רגל וכאשר נכסיו כבר לא היו לרשותו, והוא לא היה רשאי לעשות בהם כבשלו.

לפיכך, הניסיון להעביר חלק מהרכוש של הבעל לגרושתו, ללא קבלת אישור בית המשפט שמנהל את הליכי פשיטת הרגל מנוגד להוראות הפקודה.

בית המשפט גם דחה את טענת הגרושה לפיה היא לא מאמינה שבעלה נקלע לחובות כלכליים, מאחר שבעלה טען זאת במפורש בבית המשפט למשפחה והיא עצמה דיברה עם המעקלים של הרכב של בעלה.

עוד נקבע שההסכם נחתם בחוסר תום לב של שני הצדדים, על רקע פשיטת הרגל של הבעל ומתוך ניסיון הבעל להציל את גרושתו וילדיו מאובדן הבית והכסף ולכן המדובר בהעדפת נושים אסורה.

חוסר תום הלב של הצדדים התבטא גם בהבאת הסכם הגירושין לאישור בית המשפט לענייני משפחה,  4 ימים בלבד לאחר כניסתו של הבעל להליך פשיטת הרגל וזאת מתוך כוונה לקבוע עובדות קיימות ללא התחשבות במגבלות הליך הפש"ר וטובת יתר הנושים של הבעל.

לפיכך נקבע כי שההסכם מהווה העדפת מרמה אסורה ועל כן יש לקבל את בקשת הנאמנת ולבטל אותו.

בית המשפט הגיע למסקנה זו גם באמצעות בדיקת נסיבות המקרה לאור תנאי סעיף 98(א) לפקודה, למרות שלכאורה לא היה צורך בכך, מאחר שסעיף זה עוסק בהעדפות מרמה שנעשו לפני כניסת החייב להליך פשיטת הרגל, בעוד שבמקרה דנן מדובר בהעדפת מרמה חמורה בהרבה, שנעשתה לאחר שהחייב כבר נכנס להליך פשיטת הרגל.

קראו עוד בנושא: איך מתמודדים משפטית מול חובות של שני בני הזוג?