הפטר מחוב בהוצאה לפועל ברוח חוק חדלות פירעון

חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, תשע"ח-2018 נכנס לתוקף רק ביום 15.9.2019 ואף זאת באופן לפיו הוא חל רק על הליכי פשיטת רגל אשר התחילו ממועד כניסתו לתוקף ואילך.

יחד עם זאת, דומה שרוח החוק, אשר שמה את הדגש על שיקומו הכלכלי של החייב, משפיעה ומחלחלת גם על הליכים שהחלו לפני כניסתו לתוקף ולרבות הליכי הוצאה לפועל, וזאת בנוסף להליכי פשיטת רגל.

דוגמא לכך ניתן למצוא בהחלטה שניתנה ביום 23.6.2019 במסגרת תיק הוצל"פ 01-97100-53-2 שהתנהל בלשכת ההוצל"פ בתל אביב ואשר דנה בבקשת חייב לקבל לקבלת הפטר מיתרת חובותיו בסך של 472,000 ₪ וזאת בהתאם  להוראות פרק ז'1, סימן ב', לחוק ההוצאה לפועל, תשכ"ז-1967.

תיק זה עסק בחייב בן 40, חולה במחלת מאניה דיפרסיה, אשר הוכרז כחייב מוגבל באמצעים באוקטובר 2013, ואשר הוטל עליו צו תשלומים בסך של 150 ₪ לחודש בו הוא עמד בדווקנות.

מהראיות שהוגשו בתיק עלה שמדובר בחייב חסר כל נכסים וקשרי משפחה, אשר עבר מסכת חיים קשה מנשוא. במהלך חייו הוא ננטש על ידי אביו בגיל 3, איבד את אימו בגיל 8, הופרד מאחיו ונשלח למשפחות אומנה ומוסדות, אובחן כחולה במחלת מאניה דיפרסיה והתמוטט עקב קריסת עסקו.

ברם, על אף כל הקשיים הללו, הוא הצליח להשתקם ולמצוא עבודה בשנים האחרונות כעצמאי בתחום ההפקה / ההלבשה, ומרוויח כעת כ-3,700 ₪ לחודש.

יוער כי רשמת ההוצאה לפועל גם ציינה בהחלטתה כי היא התרשמה עמוקות מעדותו הכנה של החייב, ומהקושי האמיתי אותו תיאר בעדותו בפניי הן ביחס לעברו והן למצבו בהווה, כך שניכר היה כי החייב מדבר מדם ליבו.

הנושה היחידי שהגיש התנגדות לבקשת ההפטר היה בנק שטען שהחייב אינו ממצה לכאורה את פוטנציאל ההשתכרות שלו וכי הוא לא הגיש אישורים רפואיים עדכניים בדבר מצבו הרפואי הנפשי.

דחיית טענות ההתנגדות של הבנק למתן ההפטר

בהתאם לראיות שהוצגו בתיק, קבעה הרשמת כי יש לדחות את שתי טענות ההתנגדות של הבנק למתן ההפטר לחייב.

לגבי טענת הבנק שהחייב לא הוכיח כראוי את מצבו הרפואי, קבעה הרשמת כי נוכח מסמכים רפואיים נוספים שהציג החייב לאחר הדיון שנערך בעניינו, ואשר בהם צויין שהוא לוקה במאניה דיפרסיה, יש לקבוע שהוא הוכיח כדבעי את דבר מחלתו.

לגבי טענת הבנק לפיה החייב אינו ממצה את פוטנציאל ההשתכרות שלו, קיבלה הרשמת את עדות החייב לפיה בשל גילו ומצבו הנפשי, לרבות היעדר חשבון בנק, הוא התקשה למצוא עבודה כשכיר, ועל כן החל לעבוד כעצמאי בתחום ההפקה וההלבשה.

אמנם משכורתו נמוכה אף משכר המינימום, אך נראה שהחייב עובד שעות רבות ופועל להגדלת שכרו החודשי ולאחרונה אף החל לעבוד בעיריית ת"א במועדון הנוער לקידום ילדים בסיכון כמנחה במקצועות טלויזיה והפקות, ויש לשבחו ולעודדו על כך.

לפיכך, נראה שמצבו הבריאותי, מסכת חייו הקשה, היעדר השכלה אקדמאית וקיומם של תיקי הוצאה לפועל ובהם עיקולים והגבלות שונות, הקשו עליו למצוא עבודה בה יוכל להשתכר בשכר גבוה בהרבה מזה הוא משתכר כיום.

המשקל שיש לתת להליכי השיקום של החייב ושילובו בחיי הכלכלה

בהמשך דבריה, ציינה הרשמת כי החייב עבר מסכת חיים קשה מנשוא ועל אף כל תלאות חייו, בחר לשקם את עצמו, מצא תעסוקה והוא משתלב במעגל העבודה ועל כן מן הראוי להעניק לו הפטר, וזאת גם לאור המשקל המשמעותי שניתן להליכי השיקום של החייב ושילובו בחיי הכלכלה, הן לפי חוק ההוצאה לפועל והן לפי חוק חדלות פירעון החדש.

שכן, בדברי ההסבר להצעת חוק ההוצאה לפועל שהקנתה את הסמכות לתת הפטר לחייב מוגבל באמצעים, צויין שהצורך במתן הפטר זה נובע מההכרה בערך החברתי שבמתן הזדמנות נוספת לאנשים שכשלו כלכלית, ועל מנת לאפשר להם להשתלב מחדש בחיי הכלכלה.

ואילו בסעיף 1(3) לחוק חדלות הפרעון החדש, נקבע שאחת ממטרות החוק הנה "לקדם את שילובו מחדש של חייב שהוא יחיד במרקם החיים הכלכליים".

בנוסף, בדברי ההסבר להצעת החוק של חוק חדלות הפרעון צויין שאחת ממטרותיו הינה להביא לשיקומו הכלכלי של החייב, מאחר ששיקומו הכלכלי של החייב משרת את טובת הנושים, מגשים עקרונות חברתיים של מתן הזדמנות נוספת ומאפשר לחייב לזקוף את גבו ולתרום לו, לקרוביו ולחברה כולה.

אמנם, החובות שיצר החייב קדמו למועד תחילתו של החוק החדש, אולם כפי שנקבע כבר ביום 19.3.2018 בהליך ע"א 8263/18 אור סיטי נדל"ן מקבוצת ענבר אור בע"מ נ' עו"ד איתן ארז, אין בכך כדי לשלול השפעה פרשנית מסויימת של החוק החדש על המצב המשפטי הקיים.

לפיכך, ולמרות שהחוק החדש טרם נכנס לתוקפו במועד מתן ההחלטה בתיק ההוצל"פ ביוני 2019, נקבע כי יש ליתן חשיבות לגישה זו של המחוקק ולהתחשב בה אף בהחלטות בבקשות למתן הפטר שניתנות בטרם כניסתו של החוק לתוקף.

בהתאם לכך נקבע כי לאחר שהחייב חווה אירועים רבים וקשים במהלך חייו, הגיעה העת לאפשר לו לזקוף את גבו, תוך קבלת הזדמנות נוספת ולתת לו הפטר מיתרת חובו.

כתוצאה מכך הורתה הרשמת על מתן צו הפטר לחייב בהוצאה לפועל, אשר קבע כי החייב מופטר מכל חוב כאמור בסעיף 69י15 לחוק ההוצאה לפועל, נכון ליום הגשת בקשת ההפטר, מלבד חוב שאינו בר-הפטר או חוב שאינו בר-תביעה לפי סעיף 72(1) לפקודת פשיטת רגל.

קריאה נוספת: הפטר מחובות של 431,000 ש"ח לחייב בהוצאה לפועל