לאן יועברו כספי מימוש הדירה של החייב?

במציאות הכלכלית של ימינו ישנם לא מעט חייבים שבתחילה נקלעים להליכי הוצאה לפועל ולאחר מכן עוברים להליכי פשיטת רגל, לעיתים עוד לפני סיום הליכי ההוצאה לפועל המתנהלים כנגדם.

על רקע זה התעוררה השאלה מה דינם של כספי מכירת דירה שהיתה שייכת לחייב,ונמכרה במסגרת הליכי ההוצאה לפועל שלו, אך החייב עבר להליכי פשיטת רגל לפני שכספי תמורת הדירה חולקו בין הנושים הרבים בתיקי ההוצל"פ שלו.

האם הכספים הללו שייכים עדיין רק לנושים במסגרת הליכי ההוצאה לפועל או שהם שייכים כבר לכלל הנושים שבמסגרת הליכי פשיטת הרגל שלו?

שאלה זו התעוררה לאור סעיף 91 לפקודת פשיטת הרגל, אשר קובע שכל עוד הליכי ההוצאה לפועל של החייב לא הסתיימו לפני הליך פשיטת הרגל שלו, כספי התמורה שייכים לנושים במסגרת הליכי פשיטת הרגל.

במסגרת תיק פש"ר 47589-04-16 בנק דיסקונט נ' עמיד מחול (נאמן) אשר התנהל בפני בית המשפט המחוזי בירושלים, קבע בית המשפט כי מאחר שכספי תמורת הדירה טרם חולקו בין נושי ההוצאה לפועל לפני שהחייב נכנס להליכי פש"ר, אזי יש לקבוע שהליכי ההוצאה לפועל של החייב לא הסתיימו ומכאן שכספי הדירה שייכים לנושים שבמסגרת הליכי פשיטת הרגל שלו.

עוד נקבע כי הליכי הוצאה לפועל של חייב מסתיימים בכל מקרה רק עם העברת כספי המימוש לנושים וזאת ללא קשר לשאלה האם הכספים שהגיעו כתוצאה ממימוש נכס או עיקול חוב.

הנסיבות העובדתיות של התיק

תיק זה עסק בחייב שהיה בעלים של דירת מגורים בירושלים, אשר מושכנה לטובת בנק מזרחי.

החייב נקלע לחובות כספיים ניכרים ונפתחו נגדו כמה תיקי הוצאה לפועל, במסגרתם פעל בנק מזרחי למימוש המשכנתא על הדירה, מכח היותו נושה מובטח בנכס.

בנוסף הוטלו על הדירה עיקולים בהוצאה לפועל מטעם שלושה נושים נוספים, שלא היו נושים מובטחים בנכס וביניהם בנק דיסקונט. 

בנק מזרחי מכר את הדירה בשנת 2013, אולם הוא הקפיא סך של 500,000 ₪ מתוך כספי התמורה בשל תביעה להשבת כספים מתוך תיק ההוצאה לפועל שהוגשה נגדו.

יתרת הכספים שלא הוקפאו שימשו בתחילה לצורך פירעון מלוא החוב לבנק מזרחי ולפירעון חלקי של החובות ליתר הנושים הלא מובטחים של החייב, לרבות בנק דיסקונט. בשנת 2016 החייב נכנס להליך פשיטת רגל והוצא לו צו כינוס.

בשנת 2017 נדחתה התביעה שהוגשה נגד בנק מזרחי, וכתוצאה מכך הופשר הסך של 500,000 ₪ שהוקפא בתיק, כך שכעת נותר לחלקו בין יתר הנושים הלא מובטחים של החייב, לרבות בנק דיסקונט.

בנק דיסקונט הגיש במסגרת תיק פשיטת הרגל בקשה לקבלת הסכום שהופשר, בסך של 500,000 ₪ וזאת לצורך חלוקתם בינו ויתר הנושים הלא מובטחים של החייב, שעיקלו את הדירה במסגרת הליכי ההוצאה לפועל.

הנאמן על הליכי פשיטת הרגל התנגד לבקשה בטענה שיש להעביר את הכספים לצורך חלוקתם בין כלל נושי החייב במסגרת הליכי פשיטת הרגל שלו.

כתוצאה מכך, נדרש בית המשפט להחליט למי יש להעביר את יתרת כספי מכירת הדירה. האם רק לנושים שעיקלו את הדירה במסגרת הליכי ההוצאה לפועל של החייב או לכלל הנושים במסגרת תיק הפש"ר שלו.

עיקר המחלוקת: מתי הסתיימו הליכי ההוצל"פ של החייב

מאחר שהליכי הפש"ר של החייב החלו כאמור בשנת 2016, לפני כניסת חוק חדלות הפירעון החדש לתוקף ביום 15.9.2019, אזי הם היו עדיין כפופים לפקודת פשיטת הרגל, ולרבות לסעיף 91 לפקודה, שדן בכללים שחלים בעת המעבר מהליך הוצל"פ להליך פש"ר.

כאמור, סעיף 91(א) לפקודה קובע שכל עוד הליכי ההוצל"פ של החייב לא הסתיימו לפני הליכי הפש"ר שלו, כספי התמורה שייכים לנושים של הליכי הפש"ר.

לגבי מועד סיום הליכי ההוצל"פ, מבדיל סעיף 91(ב) בין השלמת הליכי מימוש נכס, שחלים כבר במועד מכירת הנכס ועוד לפני העברת כספי מימוש הנכס לנושים, לבין השלמת הליכי עיקול חוב, שחלים רק במועד קבלת כספי החוב והעברתם לנושים.

על רקע זה, נחלקו הצדדים בשאלה מתי בדיוק הסתיימו הליכי ההוצל"פ של מימוש הדירה המעוקלת.

בנק דיסקונט טען שהליכי ההוצל"פ של הדירה הסתיימו כבר עם מכירתה על ידי בנק מזרחי וזאת למרות שכספי התמורה טרם הועברו לכל הנושים.

לפיכך, ומכיוון  שמכירת הדירה נעשתה כבר בשנת 2013 וזאת לפני כניסת החייב להליכי פש"ר בשנת 2016, אזי מכאן נובע שכספי הדירה שייכים לו וליתר הנושים המעקלים בתיק ההוצל"פ.

הנאמן בתיק הפש"ר טען שהליכי ההוצל"פ שצריך לבדוק את מועד השלמתם במקרה דנן, אינם הליכי מימוש הנכס על ידי בנק מזרחי, שמסתיימים כבר עם מכירת הנכס, אלא הליכי עיקול חוב על ידי בנק דיסקונט, שמסתיימים רק עם העברת כספי הדירה לנושים.

הנאמן נימק זאת בטענה לפיה הליכי מימוש הדירה במקרה דנן נעשו על ידי בנק מזרחי מכח היותו נושה מובטח בעל משכנתא בנכס, וכי סעיף 91 לפקודה אינו חל על הליכים של נושים מובטחים, כמו בנק מזרחי, אלא רק על הליכי עיקולים של נושים לא מובטחים בנכס, כמו בנק דיסקונט.

לפיכך ומאחר שבנק דיסקונט לא השלים את הליכי מימוש העיקול שלו בנכס לפני כניסת החייב להליכי הפש"ר, מכאן שכספי הדירה שייכים לנושים של הפש"ר. כונס הנכסים הרשמי הצטרף לעמדה זו.

הליכי ההוצל"פ מסתיימים רק עם העברת הכספים לנושים וללא קשר למקורם

בית המשפט קבע שכספי הדירה אכן שייכים לקופת פשיטת הרגל של החייב, אולם הוא נימק זאת בנימוקים אחרים משל הנאמן והכנ"ר.

בית המשפט קבע שסעיף 91 לפקודה הנו סעיף עמום, שאינו קובע קו גבול ברור בין הליכי מימוש נכס לבין הליכי עיקול חוב.

עם זאת, בפסיקה נקבע שמבחינת הפרשנות הראויה של סעיף זה, אין למעשה מקום להבדיל בין כספים שמגיעים ממימוש נכס לבין כספים שהגיעו בשל עיקול כספי חוב.

תחת זאת, יש לקבוע שהליכי ההוצאה לפועל מסתיימים בכל מקרה רק עם הגעת כספי התמורה לנושים וזאת ללא קשר למקור ממנו הגיעו, ובין אם המדובר בכספים שהגיעו ממימוש נכס מקרקעין, מימוש נכס מטלטלין, או עיקול חוב.

עוד נקבע שהטענה לפיה הליכי הוצל"פ לצורך מימוש נכס מסתיימים כבר עם מכירת הנכס ועוד לפני העברת התמורה לנושים, נוגדת את דיני פשיטת רגל ופוגעת בעיקרון השוויון בן הנושים.

בית המשפט ביסס את קביעתו גם על סעיף 29(1) לחוק חדלות הפירעון החדש, אשר כבר קובע באופן ברור שאין לאבחן בין מימוש נכס לעיקול חוב וכי הליכי ההוצל"פ מסתיימים בכל מקרה רק בעת העברת הכספים לנושים: "לעניין זה, יראו הליך גבייה כהליך שהושלם, לגבי נכסים - בקבלת מלוא התמורה בעד מכירתם בידי הנושה, ולגבי עיקול חוב - בתשלום החוב לנושה".

יובהר כי סעיף 29(1) לחוק אמנם מתייחס לחייב שהנו תאגיד, אך הוא חל גם על חייב שהינו יחיד מכח סעיף 121(3) לחוק.

לפיכך ומאחר שבנק דיסקונט לא קיבל לידיו את יתרת כספי מימוש הדירה במסגרת הליכי ההוצאה לפועל לפני שהחייב נכנס להליכי פשיטת הרגל, הרי שהליכי ההוצל"פ טרם הסתיימו לפני שהחייב נכנס להליכי פש"ר ועל כן הכספים  שייכים לכלל הנושים בהליך פשיטת הרגל ולא לנושים של הליכי ההוצאה לפועל.

עוד בנושא: האם ניתן לממש עיקול בהוצאה לפועל לאחר שהחייב נכנס להליך פשיטת רגל?