עורכי דין מנוסים בכל הארץ לשירותך

חייגו לשיחה אישית: 072-334-1001מחיקת חובות, חדלות פירעון והסדרי נושים
ייעוץ משפטי בדרך למחיקת החובות: עורך דין מומחה
סיוע משפטי אישי למחיקת חובות כספיים:
שם מלא
מספר טלפון
לחצו לשליחה
דרגו אותנו:
| דירוגך () בוצע בהצלחה
 (4) דירוגים | דירוג ממוצע (5)
5 stars - based on 4 reviews

תביעת לשון הרע בגלל עיקול לא חוקי!

Hebrew

אין חולק כי הליך הטלת עיקול על נכסים במסגרת הליכי גביית חובות, לרבות עיקולים אצל צדדים שלישיים, הנו הליך אגרסיבי למדי, אשר עלול לגרום לעוגמת נפש רבה מאד לחייב, אולם לעיתים אין מנוס מלנקוט אותו כלפי חייב שמתחמק שלא כדין מפירעון חובותיו.
   
יחד עם זאת, לעיתים קורה שהליך העיקול ננקט גם שלא כדין וזאת כנגד מי שלא היה מלכתחילה חייב בחוב הנטען כלפיו או לחילופין, כלפי חייב שכבר פרע את חובו.

בהקשר זה חשוב לזכור כי כיום, בעידן הטכנולוגי, ניתן לשגר הודעות על עיקולים אצל צדדים שלישים בקלות רבה ובאמצעות לחיצת כפתור במערכת הגבייה הממוחשבת.

יתרה מכך, ישנן לא מעט גופים ציבוריים שרשאים לנקוט בהליכי גביה מנהליים ולהטיל עיקולים אף ללא הגשת תביעה או פנייה ללשכות ההוצאה לפועל שבהן תתברר חבותו הנטענת לכאורה של אותו החייב.

מדובר בגופים כגון המוסד לביטוח לאומי, רשויות מוניציפאליות, המרכז לגביית קנסות, אגרות, והוצאות ועוד.

כתוצאה מכך עלול אדם תם לחלוטין להיקלע למצב שבו צדדים שלישיים כגון בנקים, חברות ביטוח, משרד הרישוי ועוד, מקבלים הודעות בהן אותו הוא מוצג כלפי כולי עלמא כחייב אשר מתחמק שלא כדין מתשלום חובותיו, ועל כן יש לאתר ולעקל את רכושו וכל זאת על לא עוול בכפו!

בהקשר זה התעוררה השאלה האם מי שהוטלו עליו עיקולים שלא כדין, זכאי להגיש תביעת לשון הרע כלפי הגורם שפעל להטלת העיקולים כלפיו ולהיפרע ממנו בגין הנזקים שנגרמו לשמו הטוב.

הפסיקה קבעה כי שיגור צווי עיקולים שלא כדין אכן מהווה פרסום לשון הרע כמשמעותו בסעיפים 1(1) ו-(2) לחוק איסור לשון הרע, תשכ"ה-1965, אשר קובעים כי לשון הרע הנו דבר שפרסומו עלול להשפיל אדם בעיני הבריות או לעשותו מטרה לשנאה, לבוז או ללעג מצדם; ו/או לבזות אדם בשל מעשים, התנהגות או תכונות המיוחסים לו.

עוד נקבע כי משלוח צו עיקול אשר מציג אדם כמי שאינו משלם את חובותיו באופן שלא היה מנוס מהטלת עיקולים על רכושו, אכן מהווה פרסום לשון הרע נגדו, משום שהצו עלול לפגוע בשמו הטוב, להשפילו ולעשותו מטרה ללעג או לבוז.

צו העיקול יכול ללמד ולהעיד לכאורה על אי כיבוד התחייבות כספיות ואי תשלום חובות כספיים על ידי אותו אדם, כמתחייב על פי הדין. בכך, יש משום פגיעה בשמו הטוב וביושרו בעיני אחרים הנחשפים לצו העיקול. בנוסף, העיקול עשוי להעיד על מצב כלכלי דחוק או על היותו נזקק ויכול שישים אותו ללעג חלילה בפני אחרים.

כך נקבע בין השאר במסגרת ההליכים ע"א (מחוזי) 45661-12-10 עו"ד רזיאל גסלר נ' עירית ירושלים, ע"א (מחוזי) 33073-07-12 עירית ירושלים נ' שגב, ת.א 22407/08 רונית הרפז זיו נ' בטוח לאומי רמת גן, ת.א. 17615-03-10 אסתר גידניאן נ' עירית תל אביב- יפו, ת.א.25746/07 אחימן שמואל נ' המרכז לגביית קנסות ובלא מעט הליכים נוספים.

במסגרת הליך ת"א 67818-09-16 ח.ב.נ. נ' מדינת ישראל אשר התנהל בבית משפט השלום בירושלים, נדון תיק שבו המדינה הטילה שלא כדין עיקול על חשבון הבנק של התובע.

הדבר נבע כתוצאה מטעות של המדינה, אשר בטעות פתחה תיק של נישום אחר על שמו של התובע. כתוצאה מטעות זאת, לא הומצאו לנישום האמיתי דרישות תשלום של המדינה ואלו ממילא לא שולמו על ידו.

עקב כך הטילה המדינה צו עיקול על חשבון הבנק של התובע וזאת למרות שהוא איננו הנישום האמיתי, וכן למרות שאין לו כל חוב כלפי המדינה. העיקול הוסר כעבור 10 ימים, בעקבות פניות של התובע למדינה בדרישה לביטולו.

התובע, באמצעות עורך דין מנוסה שייצג אותו, טען כי המדינה פגעה בשמו הטוב בהטלת העיקול שלא כדין בחשבון הבנק. עקב העיקול בחשבונו נחסם גם כרטיס האשראי שלו כפי שהודע לו על כך בעת שערך קניות בשתי רשתות מזון לאחר הטלת העיקול ועקב כך הוא נותר ללא סל המצרכים לו הוא נזקק.

בנוסף, נגרמה לו פגיעה בשמו הטוב עקב הבאת חסימת כרטיס האשראי שלו לידיעת עובדי החנות והקונים שנכחו שם שעה שהודע לו עליה וכן עקב הבאת דבר צו העיקול לידיעת פקידי הבנק ועובדים בחברת האשראי.

לדבריו, מדובר בפגיעה קשה בשמו הטוב, בהיותו קשיש ובעל נכות בשיעור של 91% החי מקצבאות ביטוח לאומי שאינו עובד מזה 18 שנה.

עוד טען התובע כי המדינה, התרשלה ברישום שגוי של פרטי הנישום ומיהרה להוציא צו עיקול בחשבון הבנק שלו ללא משלוח התראה ומבלי לערוך עמו בירור לפני כן, וכי הוא הוטרח לפנות לחברת האשראי, להגיע לבנק, לפנות מסניף מס הכנסה אחד לאחר וכן לפנות טלפונית ובכתב למדינה וכל זאת לצורך בירור דבר העיקול ועל מנת להביא לביטולו.

בכך היה משום הכבדה עליו וזאת מעבר ובנוסף לפגיעה בשמו הטוב. בנסיבות אלו, עתר התובע לפיצוי בסך של 50,000 ₪.בגין נזק ללא הוכחה, בהתאם לסעיף 7א. לחוק איסור לשון הרע.

מנגד, טענה המדינה כי המדובר בצירוף מקרים אומלל, שארע בשגגה ובתום לב בגין טעות טכנית בפתיחה של תיק מס הכנסה של הנישום המקורי וכי העיקול הוסר תוך ימים ספורים ממועד פניית התובע למדינה, ולפיכך, לא נגרם לו כל נזק בגינו.

בנוסף, התובע לא טרח להקטין את נזקו באמצעות משיכת כספי הביטוח הלאומי לצרכי מחייתו מחשבון הבנק, עליהם לא מוטל עיקול על פי הדין.

עוד טענה המדינה כי סכום התביעה הנו מופרז בהתחשב בנסיבות הפרסום ובפרק הזמן הקצר בו רבץ עיקול על חשבון הבנק.

בית המשפט קבע כי הטלת צו העיקול על חשבון הבנק של התובע מהווה פרסום לשון הרע כמשמעותו בחוק, אך זאת רק ככל שהמדובר בהבאת דבר העיקול לידיעת פקידי הבנק ועובדי חברת האשראי.

לעומת זאת, הידיעה של עובדים בחנות ולקוחות שנכחו בקופה ליד התובע על חסימת כרטיס האשראי של הלקוח, אין בה כשלעצמה כדי לפגוע בשמו הטוב, מאחר ואין להם ידיעה על הסיבה לה.

בית המשפט גם דחה את טענת המדינה לפיה עומדת לה הגנת תום הלב מפני הפרסום האסור שכן, סעיף 15(2) לחוק איסור לשון הרע אמנם מקנה לנתבע את הגנת תום הלב, אך זאת, בין היתר, בכפוף לסעיף 16(ב)(2) לחוק, אשר קובע כי חזקה על הנתבע שעשה את הפרסום שלא בתום לב, אם  הדבר שפורסם לא היה אמת ואם הוא לא נקט לפני הפרסום אמצעים סבירים להיווכח אם אמת הוא אם לא.

נפסק כי במקרה דנן, המדינה לא נקטה באמצעים סבירים כדי למנוע את הפרסום השגוי, בין היתר, מאחר שהיא לא טרחה לבדוק את שמו של הנישום מול פרטי שמו של התובע שנירשם אצלה בתיק, וכן לא טרחה לברר את פרטיו המדוייקים של התובע לאחר שדברי הדואר שהיא שלחה בטעות לתובע חזרו אליה.

לגבי גובה הפיצוי, הבהיר בית המשפט כי מטרת הפיצוי בגין פרסום לשון הרע הנה לעודד את רוחו של הנפגע מלשון הרע, לתקן את הנזק לשמו הטוב ולמרק את זכותו לשם טוב שנפגעה בגין הפרסום. יחד עם זאת, הפיצוי לא נועד להעשיר את הנפגע. כך נקבע ע"י ביהמ"ש העליון בהליך רע"א 4740/00 אמר לימור נ' אורנה יוסף.

כמו כן, בבוא בית המשפט להכריע בעניין שיעור הפיצוי אותו הוא רשאי לפסוק ללא הוכחת נזק ע"י הניזוק, יש לבחון בין השאר את היקף הפגיעה בניזוק בהתחשב במעמדו בקהילתו, היקף הפרסום ותקופתו, והתנהגות הניזוק לפני ולאחר הפרסום על מנת לעמוד על נזקו. כך נקבע בהליך אמר הנזכר לעיל, וכן בהליך רע"א 7943/01 נור נ' יערי.

בית המשפט קבע כי במקרה דנן מדובר בתובע שהנו אדם מן היישוב, שלא נטען כי צבר חובות בעבר, ואף לא שיצא שמו כבעל חוב, ועל כן הוא הופתע לגלות על העיקול מפיהם של עובדי הבנק וחברת האשראי.

בנוסף, היה עליו לפנות ללשכות מס הכנסה בעירו ובמקום מגורי הנישום מבלי שהודע לו על ידי עובדי המדינה כי בידיו למשוך כספים מקבצת הביטוח הלאומי, כי אם לראשונה במסגרת כתב ההגנה של המדינה.

בית המשפט שקל, מצד אחד, את הפגיעה שנגרמה לתובע בשל הפרסום, ההכבדה שנגרמה לו בגינו בהיעדר יכולת לעשות שימוש באשראי וללא ידיעה על גדרי הצו, טרחתו לברר את מקור החסימה בפנייה לגורמים שונים כמו גם בפניות חוזרות ונשנות למדינה על מנת להביא לביטול העיקול שרבץ על חשבונו במשך 12 יום ובהיותו קשיש וסובל מנכות.

מצד שני, בית המשפט שקל את הבאת דבר העיקול לידיעת גורמים בבנק ובחברת האשראי בלבד וביטולו תוך 3 ימים ממועד פניית התובע למדינה בהתאם לכך, פסק בית המשפט כי על מהמדינה לשלם לתובע פיצוי בסך של 8,000 ₪ וכן תשלום הוצאות משפט ושכ"ט עורך דין בסך של 3,000 ש"ח.

קראו עוד בנושא: תביעה נגד נושה על ניהול הליכי סרק בהוצאה לפועל!


תאריך:19/03/2018 16:06  מחבר: Bankruptcy Law
 
close