בית המשפט קיבל את טענתה של בחורה צעירה, שהגישה ערעור על הגבלת חשבון הבנק שלה בשל חזרתם של 10 שיקים, בהתאם לסעיף 10(א)(4) לחוק שיקים ללא כיסוי, והורה על ביטול ההגבלה...
ביטול הגבלת חשבון בנק לפי סעיף 10(א)(4) לחוק שיקים ללא כיסוי


עורכי דין מנוסים בכל הארץ לשירותך

חייגו לשיחה אישית: 072-334-1001מחיקת חובות, חדלות פירעון והסדרי נושים
ייעוץ משפטי בדרך למחיקת החובות: עורך דין מומחה
סיוע משפטי אישי למחיקת חובות כספיים:
שם מלא
מספר טלפון
לחצו לשליחה
דרגו אותנו:
| דירוגך () בוצע בהצלחה
 (1) דירוגים | דירוג ממוצע (5)
5 stars - based on 1 reviews

ביטול הגבלת חשבון לפי סעיף 10(א)(4) לחוק שיקים ללא כיסוי

Hebrew

בית משפט השלום בתל אביב הורה לבטל הגבלת חשבון בנק של לקוחה, שנאלצה לטפל באביה הגוסס ועקב כך נבצר ממנה לטפל בחשבון הבנק ולמנוע את הגבלתו, וזאת לפי סעיף 10(א)(4) לחוק שיקים ללא כיסוי, שמאפשר לגרוע שיק ממניין השיקים שסורבו בנסיבות שבהן "נבצר מהלקוח לטפל בענייניו מחמת פגיעה..."

כך נקבע בפסק הדין המעניין בהליך עש"א 45695-04-18 אבו חביש נ' בנק דיסקונט, שאותו נסביר בהרחבה בסקירה שלפניך.

הגבלת החשבון והגשת הערעור על ידי הלקוחה

התיק שנדון בפני בית המשפט עסק בסטודנטית צעירה לרפואה מיפו, שבסוף שנת 2017 אפשרה לאביה המנוח ולאמה להשתמש בחשבון האישי שלה בבנק דיסקונט לצורך ניהול העסק שלהם, וזאת ללא ידיעתו של הבנק.

בעקבות זאת החלו להימשך מהחשבון סכומים גדולים, תוך חריגה ממסגרת האשראי שהוקצתה לו.

הבנק זימן את הלקוחה אליו בדצמבר 2017, ורק או אז נודע לו למעשה שהחשבון הפרטי שלה הפך למעשה לחשבון העסקי של משפחתה.

הבנק הזהיר את הלקוחה והודיע לה שהוא לא יכבד שיקים נוספים שיימשכו מהחשבון ויוצגו בו לפירעון, אולם למרות זאת הוצגו בו 13 שיקים נוספים, שהביאו לחריגה ממסגרת האשראי של החשבון ועקב כך הוצאה לו הודעה על הגבלת חשבון הבנק, כפי הנראה במהלך חודש אפריל 2018.

הלקוחה פנתה לעורך דין והגישה ערעור על הגבלת חשבון הבנק בהתאם להוראות החוק.

במסגרת הערעור טענה הלקוחה טענות שונות, שכללו טענות על קשיים תזרימיים וכלכליים שהעסק של משפחתה נקלע אליהם, הסתמכותה על התנהלותו בעבר של הבנק, שיקולי צדק וכן כי נבצר ממנה לטפל בחשבון הבנק, וזאת לאור סעיף 10(א)( 4) לחוק.

קשיים תזרימיים וכלכליים אינם מהווים עילה לפי סעיף 10 לחוק

בתחילה טענה הלקוחה שמשפחתה פנתה לספקים שונים והמירה את השיקים שהיא נתנה להם בתשלום במזומן, אך למרות זאת השיקים הועמדו לפירעון ועקב כך היא שילמה למעשה "תשלום כפול" הן לספקים והן לבנק.

בית המשפט דחה טענה זו וקבע שטענות מסוג זה וטענות שנוגעות לקשיים תזרימיים והכלכליים אינן יכולות להוות עילות לגריעת שיקים ממניין השיקים שסורבו לפי סעיף 10 לחוק, וזאת גם אם נתייחס לרשימת העילות שכלולות בו כרשימה לא סגורה.
 
לא רק שקשיים תזרימיים וכן קושי כלכלי גורף אינם מקנים הגנה ללקוח בנק שחשבונו הוגבל, אלא ההיפך הוא הנכון, מאחר שמטרת החוק היא להגן על ציבור מקבלי השיקים ומשכך יש להפעיל את החוק ולהגביל את החשבון דווקא כאשר בעל החשבון נקלע לקשיים כספיים ולא ניתן לכבד שיקים שמשך.

הלקוחה לא היתה רשאית להמשיך ולהסתמך על התנהלות העבר של הבנק

לאחר מכן דחה בית המשפט גם את טענת הלקוחה לפיה היא הסתמכה על התנהלותו בעבר של הבנק, שאישר לה לעיתים חריגות ממסגרת האשראי.

בית המשפט קבע שאותם מקרים בהם אישר לה הבנק לחרוג ממסגרת האשראי, אירעו לפני שנודע לבנק שחשבון הבנק הפרטי שלה משמש לניהול העסק של משפחתה, וכי ברגע שהבנק הזהיר אותה שהוא יחזיר שיקים נוספים שיימשכו מהחשבון, אזי היא כבר ידעה היטב שהיא אינה יכולה עוד להתבסס על התנהלות העבר של הבנק ושהשיקים שיוצגו בחשבון יפרעו על ידו.

לא ניתן לקבל את טענת שיקולי הצדק של הלקוחה

בית המשפט הוסיף וקבע שגם לא ניתן לקבל גם את טענת שיקולי הצדק של הלקוחה. פסק הדין לא פירט את תוכנן של הטענות הללו, אולם משתמע ממנו שמדובר בטענות שנוגעות ללקוחה או לבנק וליחסים ביניהם.

בית המשפט קבע שבהליך המתנהל לפי חוק שיקים ללא כיסוי, על בית המשפט לשוות לנגד עיניו בראש ובראשונה את ציבור מקבלי השיקים שנפגע מחילול השיקים.

מטרת החוק הנה להתמודד עם מושכי שיקים ללא כיסוי, שגורמים לנזקים כלכליים ואף חברתיים-מוסריים, ולא לממש מטרות פרטיות של אנשים מסויימים.

לפיכך, אין לקבל את טענות שיקולי הצדק של הלקוחה שנוגעות לה או לבנק וליחסים ביניהם, תוך התעלמות משיקולי הצדק לציבור ועל חשבון האינטרס הציבורי שהינו עיקר תכליתו של החוק.

קבלת הערעור בעילה לפי סעיף 10(א)(4) לחוק

טענתה האחרונה של הלקוחה הסתמכה על עילת הערעור לפי סעיף 10(א)(4) לחוק, שכאמור מאפשר לגרוע שיק ממניין השיקים שסורבו במידה שהשיק סורב מאחר ש: "נבצר מהלקוח לטפל בענייניו מחמת פגיעה..."

הלקוחה טענה שלאחר שהבנק הודיע לה שהוא לא יכבד שיקים נוספים שיימשכו מהחשבון שלה, פנתה משפחתה לספקי העסק שלה בנסיונות למנוע את הצגת השיקים בחשבון.

אולם, בתחילת מרץ 2018 לקה אביה של הלקוחה לפתע באירוע מוחי ועקב כך הוא הונשם והורדם עד למותו כעבור חודש. ברם, דווקא בתקופה הקריטית של תחילת גסיסת האב, סורבו 7 שיקים בחשבון מתוך כלל 13 השיקים שסורבו על ידי הבנק.

בית המשפט קבע שבמצב בו הלקוחה ומשפחתה היו סמוכים למיטת אביה הגוסס, נבצר ממנה וממשפחתה לפעול מול הספקים למניעת הצגת השיקים, ועל כן מתקיים לגביה סעיף 10(א)(4) לחוק שמתייחס למצבים בהם סורבו שיקים כאשר "נבצר מהלקוח לטפל בענייניו מחמת פגיעה".

בית המשפט הדגיש שלא כל מקרה בו לקוח ישב לצד מיטת חוליו של קרוב משפחה יצמיח הגנה מפני הגבלת חשבון ואולם צירוף הנסיבות בהם השיקים שהוצגו לפירעון היו בטיפולו של האב והמשפחה, ביחד עם האירוע הפתאומי והמוות המהיר, וכאשר שבעה שיקים סורבו במועד הקריטי לאירוע או בסמוך לכך, מביא  לגריעת שבעת השיקים הללו מרשימת השיקים המסורבים.

בנסיבות העניין, לא ניתן צו להוצאות.

קריאה נוספת: הסבת שיקים לפי החוק


תגיות בעמוד:  סטטוס ומידע אישי
תאריך: 02/02/2021 16:55
 
close