בית המשפט העליון קבע הלכה חשובה ולפיה מתן הפטר מתשלום חוב רק לחלק מהערבים לחוב, משפיע על כל הערבים ומקטין את חלקם בתשלום החוב המקורי...
הפטר לחלק מהערבים לחוב מחייב כלפי כל מי שחתם ערבות לחוב!


מנוהל על ידי לירון שיר משרד עורכי דין

חייגו לשיחה אישית: 072-334-1001ייעוץ ראשוני חינם ללא התחייבות

אנחנו כאן בשבילך! סיוע מהיר אישי ומקצועי:
שם מלא
מספר טלפון
לחצו לשליחה
דרגו אותנו:
| דירוגך () בוצע בהצלחה
 (1) דירוגים | דירוג ממוצע (5)
5 stars - based on 1 reviews

הפטר לחלק מהערבים מחייב את כל הערבים לחוב!

Hebrew

בפסק דין שניתן על ידי בית המשפט העליון ביום 7.8.2019, בהליך ע"א 3496/16 יעקב כהן נ' עו"ד ישראל בכר נקבע תקדים מחייב וחשוב עבור כל מי שחתם על שטר ערבות.

לפי ההלכה החדשה כאשר מדובר בערבים שחייבים ביחד ולחוד, אזי הפטר שניתן על ידי הנושה רק לחלק מהערבים לחוב ואשר למעשה שולל מיתר הערבים את זכות החזרה מן הערבים שקיבלו הפטר, ובכך הגדיל את הסיכון הכספי שיתר הערבים נטלו על עצמם מלכתחילה - יכול לפטור חלקית גם את יתר הערבים וזאת בגובה החלק שהם היו זכאים לגבות מהערבים שקיבלו הפטר, אלמלא נשללה מהם זכות החזרה אליהם.

זאת, בהתאם לסעיף 6(ב) לחוק הערבות, התשכ"ז-1967, שקובע:

"גרם הנושה לפקיעת ערובה שניתנה להבטחת החיוב הנערב ונגרם על ידי כך לערב נזק, מופטר הערב כדי סכום הנזק".

לצורך ההמחשה, נניח מצב בו יש שלושה אנשים שחתמו על שטר ערבות לחוב, ביחד ולחוד, לחוב של חייב עיקרי, כך שכל אחד מהם אמור לכאורה לשאת רק ב-1/3 מהחוב.

במידה והנושה היה תובע רק ערב אחד מהם, אותו ערב היה צריך לשלם לנושה מלוא החוב, אך הוא גם היה זכאי לחזור לשני הערבים האחרים ולתבוע מהם להחזיר לו את חלקם בחוב קרי, 2/3.

ברם, במידה והנושה גם נתן לשני הערבים הללו הפטר מהחוב, אזי הערב השלישי לא היה יכול לגבות מהם החזר של 2/3 מהחוב ועקב כך היה נגרם לו נזק שהוא לא צפה בעת שהוא חתם על הערבות ועל כן יש לתת לו פטור בגובה הנזק הזה.   

פסק הדין נכתב על ידי כבוד השופטת ברון, בהסכמת השופטים סולברג ושטיין וזאת מהנימוקים המפורטים שאותם נסביר בהרחבה.

כיצד הגיעו הערבים עד לבית המשפט העליון?

תיק זה עסק בשלושה בעלי מניות בשם כהן, קסלר ומנור, אשר החזיקו במשותף במניות של חברה בשם מייסטר הבשר בע"מ, וכל אחד מהם חתם על ערבות לחובות החברה, ביחד ולחוד.

החברה נקלעה להליכי פירוק, במסגרתם נמכרו פעילותה ונכסיה וכן נפרעו מלוא חובותיה לנושים המובטחים.

קסלר ומנור הגישו בקשה לאישור הסדר נושים לפי סעיף 350 לחוק החברות, לפיו הנושים ויתרו על זכותם לנהל הליכים משפטיים נגד החברה בגין חובותיה, ואילו קסלר ומנור התחייבו לפעול על מנת להזרים לקופת הכינוס כספים בסכום כולל של 525,000 ש"ח.

עוד קבע ההסכם כי רק קסלר ומנור יופטרו מערבויותיהם לחברה ואילו כהן לא יופטר מערבותו לחברה.

הסדר הנושים זכה לרוב הדרוש על פי דין באסיפת הנושים ואושר על ידי בית המשפט המחוזי. כונס החברה מונה כנאמן על ההסדר והחל לדון בתביעות החוב שהוגשו כנגד כהן בהיותו ערב לחובות החברה ובהתבסס על הסדר הנושים.

כעת כהן, שבעצמו נקלע להליכי פשיטת רגל, הגיש בקשה במסגרת הליך הפירוק של החברה, בפני בית המשפט המחוזי, להורות לנאמן לדחות את תביעות החוב שהוגשו נגדו וזאת מהטעמים הבאים.

במישור היחסים שבין חייב עיקרי לערב קרי, בין החברה לכהן, טען כהן שהערבות היא במהותה חיוב משני ולכן עם פקיעת החיוב העיקרי / חובה של החברה, ממילא פוקע גם החיוב המשני / חובו כערב וזאת לפי סעיף 5 לחוק הערבות, התשכ"ז-1967, ובמיוחד לפי סעיף 5(א) לחוק הערבות שקובע:

"הוקטן החיוב הנערב, על פי הסכם בין החייב לבין הנושה או על פי ויתור של הנושה, מופטר הערב במידה שהופטר החייב".

במישור היחסים שבין הערבים לבין עצמם, טען כהן שמתן הפטר רק לשניים מבין שלושת הערבים לחובות החברה קרי, לקסלר ולמנור, משמעו שמלוא יתרת חוב הערבות מוטל על כתפי הערב השלישי קרי, כהן עצמו וזאת מבלי שעומדת לו הזכות לתבוע מהם השתתפות בחוב ובכך יש כדי לגרום לו נזק.

לפיכך, יש להחיל עליו את סעיף 6(ב) לחוק הערבות, שקובע כי: "גרם הנושה לפקיעת ערובה שניתנה להבטחת החיוב הנערב ונגרם על ידי כך לערב נזק, מופטר הערב כדי סכום הנזק" ולחילופין את סעיף 55(ג) לחוק החוזים (חלק כללי), התשל"ג-1973 שקובע כי: "הפטיר הנושה אחד החייבים מן החיוב, כולו או מקצתו - בוויתור, במחילה, בפשרה או בדרך אחרת - הופטר גם השני באותה מידה, זולת אם משתמעת מן ההפטר כוונה אחרת".

בית המשפט המחוזי דחה את בקשתו של כהן, בנימוק שהסדר הנושים קבע במפורש שכהן לא יופטר מערבותו לחובות החברה וכי סעיפי החוק עליהם הסתמך כהן הנם סעיפים דיספוזיטיביים שניתן להתנות עליהם. 

בעקבות זאת הגיש כהן ערעור על החלטה זו בפני בית המשפט העליון.

הפטר שניתן לחברה בהסדר נושים אינו פוטר את כל הערבים לחובותיה

תחילה דן בית המשפט העליון בשאלה העוסקת במישור היחסים האנכי שבין החייב העיקרי לערבים. האם הפטר שניתן לחברה, היא החייב העיקרי, במסגרת הסדר נושים, פוטר אוטומטית את כל הערבים לחובות החברה?

בית המשפט העליון דחה את טענתו הגורפת של כהן, לפיה הפטרת החברה מחובותיה מביאה באופן אוטומטי להפטר כל הערבים מחובות החברה, ולכן גם להפטרו כערב לחובות החברה, בנימוק שמדובר בטענה שמנוגדת לרציונל של מוסד הערבות ולפסיקה שקבעה שכריתת הסדר נושים במסגרת הליך פירוק של חברה, אינה מקימה הפטר אוטומטי לערבים לחובות החברה.

זאת מאחר שמתן הפטר אוטומטי לכל הערבים ירתיע נושים מלהגיע להסדר נושים מחשש שהם יאבדו את ערבויותיהם ובכך עלולה החברה להגיע לידי פירוק סופי.

הפטר חלק מהערבים ביחד ולחוד יכול להביא להפטר חלקי של יתר הערבים

לאחר כן דן בית המשפט בשאלה העוסקת במישור היחסים האופקי שבין הערבים לבין עצמם: האם ובאיזה אופן, הפטר שניים מבין שלושה ערבים לחובות החברה, משליך על ערבותו של הערב השלישי, וזאת לאור סעיף 55 (ג) לחוק החוזים או סעיף 6(ב) לחוק הערבות.

לגבי סעיף 55(ג) לחוק החוזים, קבע בית המשפט העליון שסעיף זה אינו חל בנסיבות המקרה דנן שכן, סעיף זה קובע כאמור שכאשר הופטר חייב אחד מבין כמה חייבים מחובו, כולו או מקצתו, מופטר גם החייב השני באותה מידה, אך זאת אלא אם כן משתמעת מההפטר כוונה אחרת.

ברם, הסדר הנושים קובע במקרה דנן באופן מפורש שכהן אינו מופטר מערבותו ועל כן ברור שמשתמעת ממנו כוונה אחרת, כאמור בסיפא של סעיף 55(ג).

לגבי סעיף 6(ב) לחוק הערבות, שקובע "גרם הנושה לפקיעת ערובה שניתנה להבטחת החיוב הנערב ונגרם על ידי כך לערב נזק, מופטר הערב כדי סכום הנזק", נקבע לראשונה כי יש לראות במתן הפטר לחלק מבין ערבים יחד ולחוד משום "פקיעת ערובה שניתנה להבטחת החיוב הנערב" כלשון סעיף 6(ב) לחוק הערבות.

המשמעות היא שמכוח סעיף זה ניתן להעניק הגנה לערב, במקרה בו הנושה שלל ממנו את זכות החזרה מן הערבים שערבו עימו יחד ולחוד, ועל ידי כך הגדיל את הסיכון הכספי שהערב נטל על עצמו מלכתחילה.

הרציונל לכך מגיע מכך שכאשר נושה מפטיר מערבותו רק חלק מהערבים, שכאמור הסתמכו זה על קיומו של זה בעת מתן הערבות, אזי הנושה חושף את הערבים הנותרים לסיכון גבוה מזה שהסכימו לו, בשל שלילתה של הזכות לתבוע את השתתפותו של הערב שהופטר.

קביעה זו מאזנת כראוי בין האינטרסים השונים במערך היחסים שבין הנושה לערבים ובין הערבים לבין עצמם, מאחר שהיא מאפשרת לנושה לתת הפטר רק לחלק מהערבים, אך מצד שני מבטיחה שהפטר זה לא יפגע ביתר הערבים.

בהתאם לכך נפסק שכאשר נושה פוטר רק חלק מערבים בערבויות ביחד ולחוד, יתר הערבים הנותרים יוכלו לבקש לפטור גם אותם מהערבות וזאת בגובה הנזק שנגרם להם כתוצאה מכך.

עם זאת גם הודגש שקביעת תחולתו של סעיף 6(ב) לחוק הערבות בכל מקרה קונקרטי הנה כפופה להוראות כתב הערבות ולנסיבות אותו מקרה ובפרט לכך שהערב לא ויתר על ההגנה הנתונה לו מכוח סעיף זה.

במקרה דנן, ברור שכהן נפגע ממתן ההפטר רק לקסלר ומנור, מאחר שההפטר חושף אותו לסיכון גבוה מזה שהוא נטל על עצמו כשהתחייב בערבות אישית ביחד ולחוד עם קסלר ומנור ואין חולק שהוא לא הסכים לשינוי זה.

ברם, מאחר שכהן לא הציג את נוסח כתב הערבות שלו בפני בית המשפט המחוזי וגם לא בפני בית המשפט העליון, גם נפסק שעליו להגיש בקשה לפטור אותו לפי סעיף 6(ב) לחוק הערבות בפני בית המשפט שדן בהליך פשיטת הרגל שלו וזאת כדי שהוא יברר האם יש בכתב הערבות של כהן התנייה על סעיף 6(ב) לחוק הערבות ומה תוקפה וכן האם תביעות החוב שהוגשו נגד כהן חורגות משיעור חלקו בערבות לחברה.

עוד בנושא: פטור מחתימה על ערבות כי הבנק לא גילה מידע חשוב    חובת מיצוי ההליכים כנגד החייב לפני פניה לערבים


תאריך: 09/09/2020 10:46
 
close