הכירו את עיקרי השפעתו של חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי על ההליכים המתקיימים בהוצאה לפועל!
כיצד משפיע חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי על הליכי הוצאה לפועל?


מנוהל על ידי לירון שיר משרד עורכי דין

חייגו לשיחה אישית: 072-334-1001ייעוץ ראשוני חינם ללא התחייבות

אנחנו כאן בשבילך! סיוע מהיר אישי ומקצועי:
שם מלא
מספר טלפון
לחצו לשליחה
דרגו אותנו:
| דירוגך () בוצע בהצלחה
 (1) דירוגים | דירוג ממוצע (5)
5 stars - based on 1 reviews

השפעת חוק חדלות פירעון על הליכים בהוצאה לפועל

Hebrew

בסקירה שלפניך ננסה לבחון את אופן השפעתו של חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, תשע"ח-2018 על הליכי ההוצאה לפועל כיום.  

בעניין זה יש לקחת בחשבון שחוק חדלות הפרעון החדש הינו חוק בעל תוקף טרי יחסית. אמנם, החוק פורסם ברשומות כבר ביום 15.3.2018, אולם הוא נכנס לתוקף רק כעבור שנה וחצי,  ביום 15.9.2019, ובאופן לפיו הוא חל על הליכים שהחלו לאחר מועד כניסתו לתוקף ואילך.

לפיכך, נכון לכתיבת מאמר זה, בחודש מרץ 2020, דומה שעדיין מוקדם מדי לבחון ולקבוע מהו כל היקף השפעתו של החוק על הליכי ההוצאה לפועל, אולם ניתן לפחות לנסות להעריך את אופן השפעתו ולו באופן חלקי.

לשם כך נסביר תחילה מהו למעשה ההבדל המהותי בין הליכים בהוצאה לפועל לבין הליכי חדלות הפירעון.

לאחר מכן נסקור שני שינויים מהותיים שהחוק החדש חולל לגבי הליכי ההוצל"פ, ואשר מתבטאים בהסמכת רשמי הוצל"פ לדון בהליכי חדלות פירעון של חייבים יחידים בעלי חוב נמוך יחסית, עד 150,000 ₪ והשפעת חוק חדלות הפירעון החדש על בקשות למתן הפטר לפי חוק ההוצל"פ.

ההבדל בין הליכי ההוצאה לפועל להליכי חדלות הפירעון

הן דיני ההוצאה לפועל והן דיני חדלות הפרעון מהווים חלק מדיני אכיפת החיובים בארץ. ההבדל ביניהם מתבטא בעיקרו בסוג החייבים שעליהם חלים דינים אלו, והמטרות שכל אחד מהם מנסה להגשים.  

דיני ההוצאה לפועל עוסקים במצבים בהם החייב לכאורה יכול לפרוע את חובות כספיים לנושים, אך הוא בוחר שלא לעשות זאת מסיבה כלשהי.

בהתאם לכך, מטרת דיני ההוצאה לפועל הינה לסייע לזוכים לגבות את החובות המגיעים להם מהחייבים, לרבות מכח פסקי דין או שיקים, באמצעות נקיטת הליכי גבייה שונים, כגון הטלת עיקולים, עיכוב יציאה מהארץ, שלילת רישיון הנהיגה ועוד, תוך שמירה על תנאי המחייה הבסיסיים של החייבים.

מקורות החקיקה של דיני ההוצאה לפועל כוללים את חוק ההוצאה לפועל, תשכ"ז-1967, ותקנות ההוצאה לפועל השונות שהותקנו מכוחו.

לעומת זאת, דיני חדלות הפירעון, שנקראים גם דיני פשיטת רגל, עוסקים במצבים בהם החייב איננו יכול לפרוע את חובותיו לנושים וזאת מאחר שהיקף חובותיו עולה על היקף נכסיו.

כתוצאה מכך, מטרת דיני חדלות הפירעון הנה לכנס את נכסי החייב ולחלקם בין כלל נושיו בדרך היעילה והשווה ביותר וכן להביא לשיקומו הכלכלי של החייב, על ידי קבלת הפטר שיאפשר לו לפתוח דף כלכלי חדש בחייו.

מקורות החקיקה של דיני חדלות הפירעון כללו בעבר את פקודת פשיטת הרגל [נוסח חדש], התש"ם-1980, לגבי יחידים חדלי פירעון, וסעיפים ספציפיים בתוך פקודת החברות (נוסח חדש), התשמ"ג-1983, לגבי  תאגידים חדלי פירעון.

כיום מקורות החקיקה כוללים את חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, תשע"ח-2018, אשר ביטל את החיקוקים הללו.

הסמכת רשמי הוצל"פ לדון בהליכי חדלות פרעון של חייבים יחידים בעלי חוב עד 150,000 ₪

חוק חדלות הפרעון החדש קובע שהליכי חדלות הפירעון של חייבים בעלי חובות בהיקף נמוך יחסית, עד 150,000 ₪, יתנהלו מעתה ואילך בפני רשם ייעודי של ההוצאה לפועל, ולא בפני בית המשפט המחוזי, כפי שהיה בעבר.

בעבר, הליכי חדלות הפרעון של חייבים יחידים נדונו בפני בית המשפט המחוזי, בדומה להליכי חדלות הפרעון של תאגידים, וזאת כפי שנקבע בפקודת פשיטת הרגל. אולם, כיום, חוק חדלות הפרעון החדש קובע שבית המשפט המחוזי דן רק בהליכי חדלות פרעון של חברות.

לגבי הליכי חדלות פירעון של חייבים יחידים, קובע החוק שהליכים של חייבים בעלי חוב מעל 150,000 ₪, יידונו בפני בית משפט השלום וכן בפני הממונה על הליכי חדלות הפרעון לפי החוק, שהחליף את מוסד הכנ"ר, ואילו הליכים של חייבים בעלי חוב בסך של 50,000 ₪ ועד לסך של 150,000 ₪, יתנהלו בפני רשמי הוצל"פ ייעודים.

גם חייב בעל סכום חוב נמוך מסך של 50,000 ₪ זכאי לקבל צו לפתיחת הליכי חדלות פירעון לפי החוק מטעם רשמי ההוצל"פ הייעודיים, אולם לשם כך עליו להראות שקיימים טעמים מיוחדים שמצדיקים זאת.  

שינוי זה נועד לייעל את הליכי חדלות הפירעון של בעלי חובות נמוכים יחסית, שברובם ממילא כבר נמצאים במערכת ההוצאה לפועל ועל כן אין טעם להעביר את ההליכים בעניינם לבית משפט השלום או לממונה.

מאידך, שינוי זה גם יכול להביא להגברת העומס על לשכות ההוצאה לפועל, שהיה כבר כבד כשלעצמו עוד לפני תחולת החוק החדש וזאת מאחר שתיקי חדלות פירעון צורכים זמן שיפוטי רב יותר מאשר תיקי הוצאה לפועל רגילים.

בנוסף, השינוי הנ"ל יכול ליצור לחייבים בהוצאה לפועל תמריץ לנקוט בהליכי חדלות פירעון, במטרה לקבל הפטר לפי חוק חדלות הפירעון החדש, שמהווה חלק מובנה מהליכי חדלות הפירעון לפי החוק וזאת במקום להסתפק בתשלום חובם לפי צווי תשלומים, לרבות במסגרת איחוד תיקים.

אמנם, גם חוק ההוצאה לפועל מאפשר לקבל הפטר בכפוף לתנאים מסויימים, אולם חוק חדלות הפרעון מאפשר לחייב לקבל את ההפטר בזמן קצר יותר יחסית, תוך כארבע שנים לחייבים רגילים ואף תוך כשנה אחת לחייבים החלשים ביותר וזאת במסגרת הסדר תשלומים שנקבע כבר בסמוך למועד תחילת הליכי חדלות הפירעון.

השפעת רוח חוק חדלות הפירעון החדש על מתן הפטר במסגרת הליכי הוצאה לפועל

כפי שצויין לעיל, ניתן לקבל הפטר הן לפי חוק חדלות הפירעון והן לפי חוק ההוצל"פ, אולם, הפטר לפי חוק חדלות הפירעון מהווה חלק מובנה מהחוק וצפוי להינתן תוך זמן קצר יותר, ועל כן הדבר יכול להוות תמריץ לחייבי הוצאה לפועל לנקוט בהליכי חדלות פירעון.

יחד עם זאת, חוק חדלות הפירעון החל להשפיע גם על הבקשות לקבלת הפטר לפי חוק ההוצאה לפועל, באופן שמתבטא בחיזוק המגמה של קבלת בקשות אלו בנסיבות בהן הדבר מוצדק ועשוי להביא לשיקומם הכלכלי של חייבי ההוצל"פ.

החלטות אלו ניתנות תוך קביעה מפורשת שהדבר נעשה ברוח החוק החדש, אשר לא בכדי קרוי חוק חדלות פרעון ושיקום כלכלי ואשר קבע את מטרת שיקומו הכלכלי של החייב, כמטרה המרכזית הראשונה של החוק, בצד מטרת השאת שיעור החוב שייפרע לידי הנושים וקיום הליכי גבייה ששומרים על כבוד החייבים.

יתרה מכך:,רוח החוק החדש החלה להשפיע למעשה אף על הליכי הוצל"פ שהחלו לפני כניסת החוק לתוקף ביום 15.9.2019 וזאת בהתאם לפסק הדין שניתן על ידי בית המשפט העליון ביום 19.3.2018, בתיק ע"א 8263/16 אור סיטי נדל"ן מקבוצת ענבל אור בע"מ נ' עו"ד איתן ארז, ואשר קבע כי:

"על אף שהעניינים שעלו לפנינו קדמו למועד תחילת החוק החדש, אשר פורסם כאמור בימים אלה ממש, הרי שאין לשלול השפעה פרשנית מסויימת של החוק החדש על המצב המשפטי הקיים".

כך, לדוגמא, במסגרת תיק הוצל"פ 01-97100-53-2, התקבלה בקשה למתן צו הפטר בסך של 1,130,000 ₪, שהוגשה באפריל 2019 על ידי חייב ניצול שואה בן 78, שסובל מבעיות רפואיות, וזאת על מנת לעודד את שיקומו הכלכלי.

בהחלטתו ציין רשם ההוצל"פ שאין ספק אין ספק שמטרת תיקון 47 לחוק ההוצאה לפועל, אשר העניק לרשמי ההוצל"פ את הסמכות ליתן צו הפטר בתנאים מסוימים, משתלבת בהכרח עם מטרת השיקום הכלכלי שמוגדרת כמטרה המרכזית הראשונה בסדר מטרות חוק חדלות הפירעון החדש וכי נראה ששיקומו הכלכלי של החייב הינו צעד נכון בנסיבות העניין. 

דוגמא נוספת ניתן למצוא בהחלטה שניתנה ביום 23.6.2019 במסגרת תיק הוצל"פ 01-97100-53-2, ואשר קיבלה בקשה חייב לקבלת הפטר בסך של 472,000 ₪.

בקשה זו הוגשה על ידי חייב בן 40, חולה במחלת מאניה דיפרסיה, שעבר מסכת חיים קשה מנשוא ואשר בחר לשקם את עצמו ולמצוא תעסוקה. בהחלטה כתבה רשמת ההוצל"פ שבנסיבות אלו מן הראוי להעניק לו הפטר, וזאת גם לאור המשקל המשמעותי שניתן לשיקום הכלכלי של החייב הן לפי חוק ההוצל"פ והן לפי חוק חדלות הפירעון החדש.

עוד בנושא: כל מה שחשוב לדעת לגבי גיבוש תוכנית פירעון


תאריך: 25/03/2020 17:59
 
close