בית המשפט הורה על ביטול הגבלה בחשבון הבנק של הלקוח, לאחר שהוכח כי היה ללקוח יסוד סביר להניח שהבנק יכבד את השיקים, בהתאם לנוהג של הלקוח מול הבנק...
ביטול הגבלת חשבון בנק בשל התנהלות בניגוד לנוהג של הבנק מול הלקוח


מנוהל על ידי לירון שיר משרד עורכי דין

חייגו לשיחה אישית: 072-334-1001ייעוץ ראשוני חינם ללא התחייבות

אנחנו כאן בשבילך! סיוע מהיר אישי ומקצועי:
שם מלא
מספר טלפון
לחצו לשליחה
דרגו אותנו:
| דירוגך () בוצע בהצלחה
 (1) דירוגים | דירוג ממוצע (5)
5 stars - based on 1 reviews

ביטול הגבלת חשבון בנק בשל הפרת נוהג ע''י הבנק

Hebrew

בית המשפט הורה לבטל הגבלת חשבון של לקוח של בנק דיסקונט, לאחר שהוכח שהבנק סירב לכבד את השיקים שהובילו להגבלת החשבון בניגוד להתנהלות לפי נוהג ממושך לכבד שיקים בחריגת אשראי במשך תקופה ארוכה קודם להחלטה על הגבלת חשבונו של הלקוח.

כך נקבע במסגתר פסק הדין החשוב בהליך עש"א 45779-10-15 בוזגלו נ' בנק דיסקונט לישראל בע"מ, שהתנהל בפני בית משפט השלום בחדרה.

השיקים שחזרו, הגבלת החשבון והגשת הערעור

תיק זה עסק בקבלן עבודות בנין שניהל חשבון בבנק דיסקונט בכפוף להקצאת מסגרת אשראי של 50,000 ₪.

חשבון זה הוגבל באוקטובר 2015, לאחר שהבנק סירב לכבד עשרה שיקים שנמשכו מחשבונו תוך חריגה ממסגרת האשראי שהוקצתה לו וזאת בין החודשים יוני - ספטמבר 2015.

הלקוח הגיש ערעור על הגבלת החשבון בפני בית המשפט השלום בטענה שיש לגרוע את כל עשרת השיקים שסורבו מרשימת השיקים שהובילו להגבלת החשבון, וזאת משני טעמים עיקריים.

ראשית טען הלקוח שלא נשלחה לו התראה בגין סירוב לפרוע 5 שיקים, וזאת בניגוד לסעיף 2(א1) לחוק שיקים ללא כיסוי.

הבנק הגיב שהוא שלח ללקוח מכתב התראה, אולם הלקוח טען שהוא לא קיבל אותו בפועל. בנוסף טען הלקוח ששניים מחמשת השיקים שפורטו במכתב ההתראה לא נכללו בעשרת השיקים שנכללו במכתב ההודעה על הגבלת חשבונו.

שנית טען הלקוח שהיה לו יסוד סביר להניח שהבנק יפרע כל אחד מהשיקים הללו, וזאת לפי הסיפא של סעיף 10(א)(3) לחוק שיקים ללא כיסוי, שקובעת שניתן לבטל הבאת שיק במניין השיקים שסורבו אם ללקוח היה יסוד סביר להניח שהבנק היה חייב לפרעו מכוח הסכם אתו.

לדברי הלקוח, הבנק נהג במשך תקופה ארוכה לכבד שיקים שנמשכו על ידו בחריגה מהאשראי מאחר שהוא נהג לכסות את החריגות סמוך לאחר מכן. לפיכך, טען הלקוח שהיה לו יסוד סביר להניח שגם השיקים שהובילו להגבלת החשבון יכובדו על ידי הבנק וזאת כפי שהוא עשה בעבר.

עוד טען הלקוח שהשינוי במדיניות הבנק כלפיו אירע רק לאחר שהוא הגיש בחודש אוגוסט 2015 תלונה נגד מנהל הבנק, ומאז הבנק החל להתנכל לו ולפעול בניגוד לנוהג שהיה ביניהם במשך תקופה ארוכה.

הבנק הגיב שהוא אכן נהג לעתים לכבד שיקים שחרגו ממסגרת האשראי של הלקוח, אולם עובדה זו אינה מקנה ללקוח זכות להסתמך על כך שהבנק יכבד כל שיק שימשך על ידו בחריגה.

אי קבלת מכתב התראה שנשלח אינה עילה לגריעת שיק שסורב

בית המשפט דחה בתחילה את טענת הלקוח לפיה הוא לא קיבל בפועל את מכתב ההתראה שנשלח לו על ידי הבנק. זאת לאור סעיף 10(ב)(2) לחוק שקובע שאי קבלת התראה לא תהווה עילה לערעור או לביטול הבאת שיקים במניין השיקים שסורבו ובלבד שהבנק שלח את ההתראה.

בנוסף דחה בית המשפט את טענת הלקוח לפיה לא כל חמשת השיקים שנכללו במכתב ההתראה נכללו גם במכתב ההודעה על הגבלת החשבון.

בית המשפט קבע שאין הכרח שחמשת השיקים שסורבו לפני מכתב ההתראה יכללו במסגרת עשרת השיקים שסורבו לפני הודעת ההגבלה. שכן, אחרת הבנק יצטרך לשלוח התראה בכל מקרה ששיק אחד מתוך חמשת השיקים יצא מן המניין כחלוף שנה ממועד משלוח ההתראה.

מתי קיים יסוד סביר להניח שהבנק יכבד שיקים שלו מכח הסכם כתוב?

בהמשך דן בית המשפט בטענת הלקוח לפיה היה לו "יסוד סביר להניח" שהבנק יכבד גם את השיקים שנכללו בהודעת הגבלת החשבון, וזאת בהסתמך על נוהגו הממושך של הבנק לכבד שיקים שלו בחריגה לפני כן.

בית המשפט קבע שלשם קבלת טענה זו, על הלקוח להוכיח שההנחה שלו היתה מבוססת על ציפייה לגיטימית שהתפתחה אצלו לפיה הבנק מחויב לפרוע את השיק, וזאת לאור דפוס התנהגות מתמשך בינו לבין הבנק, להבדיל מהתנהגויות אקראיות בלבד.

עוד נקבע שהעובדה שהבנק הסכים בעבר לחריגה מהאשראי, אינה מלמדת, כשלעצמה, על חובת הבנק להמשיך לעשות כן בעתיד ולתמיד. כלומר, אין בעובדה זו, כשלעצמה, כדי לשמש בסיס לקיומו של יסוד סביר להניח שהייתה חובה על הבנק לפרוע שיקים גם כאשר יש חריגה ממסגרת האשראי.

לאור האמור לעיל, הגיע בית המשפט למסקנה שללקוח הייתה ציפיה לגיטימית לפיה הבנק יכבד רק את השיק הראשון שסורב מתוך עשרת השיקים שנכללו בהודעת ההגבלה, וזאת בניגוד לגבי יתרת תשעת השיקים.

בית המשפט קבע כי מדפי החשבון עולה שעד לשיק הראשון שסורב, בסך של 2,000 ₪ בלבד, הבנק נהג לכבד עשרות שיקים, בסכומים גבוהים בהרבה ואשר הובילו לחריגות חשבון משמעותיות ממסגרת האשראי שהוקצתה לו, ולעיתים אף לסך של 100,000 ₪ ויותר (!), וזאת מאחר שהלקוח נהג באופן קבוע לכסות את החריגות הללו כבר באותו היום או למחרת.

לפיכך, ללקוח היתה אכן ציפיה לגיטימית להניח שהבנק יכבד גם את השיק הראשון שסורב על ידו, בפרט שהוא היה על סך של 2,000 ₪ בלבד והביא לחריגה מזערית ממסגרת האשראי שהוקצתה לו.

עם זאת, ללקוח כבר לא היתה ציפיה לגיטימית להניח שהבנק יכבד גם את יתרת תשעת השיקים שנכללו בהודעת ההגבלה, מאחר שלאחר סירוב השיק הראשון, הלקוח כבר הבין ואף הודה בכך בפני בית המשפט, שהנוהג שהיה עד לאותו שלב מול הבנק הסתיים, וכי הבנק עלול כעת מעת לעת שלא לכבד שיקים החורגים ממסגרת האשראי.

בסיכומו של דבר הורה בית המשפט לגרוע רק את השיק הראשון שסורב מרשימת עשרת השיקים שהובילו להגבלת החשבון, אולם די היה בגריעתו של שיק זה בלבד כדי להביא לביטול ההגבלה.

קריאה נוספת: ביטול הגבלת חשבון בנק של לקוח מטעמי צדק


תאריך: 08/03/2021 18:06
 
close