הכירו את המעמד החוקי והזכויות של נושה בעל זכות קיזוז בהתאם להוראות חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי!
מעמדו של נושה בעל זכות קיזוז לפי סעיפים 255-256 לחוק חדלות פירעון

חייגו לשיחה אישית: 072-334-1001ייעוץ ראשוני חינם ללא התחייבות

אנחנו כאן בשבילך! סיוע מהיר אישי ומקצועי:
שם מלא
מספר טלפון
לחצו לשליחה
דרגו אותנו:
| דירוגך () בוצע בהצלחה
 (1) דירוגים | דירוג ממוצע (5)
5 stars - based on 1 reviews

מעמדו של נושה בכל זכות קיזוז

Hebrew

נושים בעלי זכות קיזוז הנם נושים שנמנים על קבוצת הנושים בעלי הזכויות המיוחדות, אשר מצויינים בפרק ו' של חלק ד' לחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, תשע"ח-2018.

קבוצה זו כוללת, בנוסף לנושים בעלי זכות הקיזוז, גם את הנושים המובטחים, נושים בעלי נכס שכפוף לשיור בעלות וכן נושים בעלי זכות העיכבון.

מהי זכות הקיזוז?

זכות הקיזוז מאפשרת לבעל חוב לקזז את הכספים שמגיעים לו מחייב מסויים כנגד חוב שהוא עצמו חייב כלפי אותו חייב ובאופן זה לגבות את החוב כלפיו מבלי להזדקק להליך משפטי.

לדוגמא, נניח שראובן חייב לשמעון 100 ₪ ואילו שמעון חייב לראובן 70 ₪.

ראובן רשאי לקזז את הסכום של 70 ₪ מהסך של 100 ₪ כך שהוא יוותר חייב סך של 30 ₪  בלבד לראובן.

לחילופין, שמעון רשאי לקזז את הסך של 70 ₪ מהסך של 100 ₪ כך שהוא יוותר ביתרת זכות של 30 ₪ מול ראובן.

זכות הקיזוז יכולה לנבוע מכח הסכם שנערך בין הצדדים או מכח סעיף 53 לחוק החוזים (חלק כללי), תשל"ג - 1973 אשר קובע כדלקמן:

  • חיובים כספיים שצדדים חבים זה לזה מתוך עסקה אחת והגיע המועד לקיומם, ניתנים לקיזוז בהודעה של צד אחד למשנהו. והוא הדין בחיובים כספיים שלא מתוך עסקה אחת, אם הם חיובים קצובים
  • אין לקזז חיוב שהזכות לקיומו אינה ניתנת לעיקול
  • הוראות סעיפים 49 ו-50 יחולו, בשינויים המחוייבים, גם על סילוק דרך קיזוז

קיזוז חובות במסגרת הליכי חדלות פרעון

קיזוז חובות במסגרת הליכי חדלות פירעון עוסק בסיטואציה בה לנושה של חייב שנכנס להליכי חידלות פרעון יש חוב משלו כלפי אותו חייב.

למעשה, זכות הקיזוז במסגרת הליכי חדלות הפירעון פוגעת בזכות השיוויון בין הנושים.

ראשית, היא מעניקה לנושה שמחזיק בה קדימות על פני שאר הנושים, מאחר שהיא מאפשרת לו לגבות את מלוא חובו מהחייב באמצעות הקיזוז ובכך מעניקה לו עדיפות על פני שאר הנושים.

שנית, המדובר בזכות שאינה טעונה רישום כלשהו ועל כן היא איננה יכולה להגיע לידיעת יתר הנושים של החייב, ובכך היא גם  פוגעת בעיקרון לפיו כל מי שבא במגע עסקי עם גורם כלשהו יכול לברר את מצב השעבודים והבטוחות שניתנו על ידו בבירור אצל רשם המשכונות או רשם החברות.

סוגיית קיזוז חובות במסגרת הליכי חדלות פירעון הוסדרה בדין הקודם במסגרת סעיף 74 לפקודת פשיטת הרגל ואילו בדין החדש היא מוסדרת במסגרת סעיף 255 לחוק חדלות פירעון.  

סעיף 74 לפקודת פשיטת הרגל קבע בעיקרו של דבר שניתן לבצע קיזוז של חובות הדדיים במסגרת הליכי חדלות פירעון בתנאי שהחובות המקוזזים יהיו חובות הנובעים מחובות אשראי או עסקים הדדיים, וכן בתנאי שהמדובר על חובות ברי תביעה בהליך פשיטת רגל.

לעומת זאת, סעיף 255 לחוק חדלות פירעון קובע שהנושה יהיה רשאי לקזז את חוב העבר שהחייב חב לו כנגד חוב עבר שהוא עצמו חב לחייב, כערכם במועד מתן הצו לפתיחת הליכים וכן להגיש תביעת חוב על היתרה במידה וישנה כזו, כל זאת בהתקיים אחד משלושת התנאים הבאים:

  • חובות החייב והנושה כרוכים זה בזה.
  • נטילת חובות הדדיים וההסתמכות על זכות הקיזוז הן חלק ממהלך עסקיו הרגיל של החייב או הנושה, וחוב העבר שהנושה מבקש לקזז נוצר במסגרת עסקיו ההדדיים עם החייב.
  • החובות ניתנים לקיזוז לפי חוק קיזוז מסים, תש"ם-1980 או לפי סעיפים 312 או 315 לחוק הביטוח הלאומי.

כדי להבין את הרציונל שעליו מתבסס סעיף 255 לחוק יש להבין שככלל, קיימים שני נימוקים עיקריים שמצדיקים הכרה בזכות הקיזוז במסגרת הליכי חדלות פירעון, נימוק כלכלי ונימוק מוסרי, כאמור בהליך ע"א 1226/90 בנק לאומי נ' הסתדרות הרבנים דאמריקה.

הנימוק הכלכלי מתבסס על הטענה לפיה חיי המסחר מבוססים על זכות הקיזוז וזאת לרבות כאשר מדובר בספקי שירותים ונותני אשראי שמתבססים על זכות הקיזוז במהלך עסקיהם מול החייב.

לפיכך, פגיעה בזכות הקיזוז תפגע בהבטחת הפעילות השוטפת של החייב בתקופה הקודמת לפתיחת הליכי חדלות הפירעון לגביו.

הנימוק המוסרי טוען שחיובו של פלוני לשלם לקופת הנשייה בשעה שלחייב עצמו יש חוב כלפיו אינו עולה בקנה אחד עם עקרונות בסיסיים של צדק.

ההצדקה לזכות הקיזוז על פי גישה זו אינה נובעת מיחסי הצדדים בתקופה שלפני חדלות הפירעון אלא ממצב החובות ההדדיים כפי שהוא במועד תחילת הליכי חדלות הפירעון.

לפיכך, די בכך שקיימים חיובים הדדיים במועד תחילת הליכי חדלות הפירעון כדי להצדיק את זכות הקיזוז ואין כל חשיבות לנסיבות שבהן התגבשו חיובים אלה.

אולם, הנימוק המוסרי גם זכה לביקורת, לפיה יש לנתח את מערכת שיקולי הצדק וההגינות לגבי דיני הקיזוז במסגרת הליכי חדלות פירעון בראייה כוללת של כלל הצדדים להליך, ולא רק את החייב והנושה בעל זכות הקיזוז.

לפיכך, ניתוח שמביא בחשבון רק את מערכת היחסים שבין החייב לבין הנושה המבקש להפעיל את זכות הקיזוז מתעלם מהשפעתה של זכות הקיזוז על זכויותיהם ומעמדם של נושים אחרים ועל כן אינו נכון.

מאחר ויש טעם רב בביקורת שהועלתה כנגד הנימוק המוסרי, סעיף 255 לחוק מבסס את ההכרה בזכות הקיזוז על הנימוק הכלכלי בלבד, וזאת באופן לפיו נקבע שיש להכיר בזכות קיזוז של נושה במקרים שבהם הפגיעה בזכות הקיזוז עלולה לגרום לפגיעה ביכולתו של החייב לקיים חיי מסחר תקינים לפני כניסתו להליכי חדלות הפירעון.

בהתאם לעיקרון זה, סעיף 255 לחוק קובע שזכות הקיזוז תקום לנושה באחד משלושת המקרים שלהלן:

החובות של החייב והנושה כרוכים זה בזה

במקרה זה ברור שהצדדים הסתמכו על זכות הקיזוז וראו את מערכת היחסים הכלכלית ביניהם כמערכת שלובה של חובות וזכויות. לפיכך, פגיעה בזכות הקיזוז בנסיבות אלה עלולה לפגוע ביכולתו של החייב להיכנס למערכת מסוג זה.

נטילת החובות ההדדיים וההסתמכות על זכות הקיזוז היא חלק ממהלך העסקים הרגיל של החייב או הנושה

במקרה זה ברור שלפחות אחד מהצדדים הסתמך על זכות הקיזוז כחלק ממהלך עסקיו הרגיל. פגיעה בזכות הקיזוז בקשר לעסקאות מסוג זה עלולה לפגוע ביכולתו של החייב להתקשר בעסקאות כאלה, מאחר שהצד השני לעסקה לא יוכל להשתמש בזכות הקיזוז שעליה הוא מבסס את עסקיו.

החובות ניתנים לקיזוז לפי חוק קיזוז מיסים, התש"ם-1980 או לפי סעיפים 312 או 315 לחוק הביטוח הלאומי

במקרה זה ההסתמכות מבוססת על הוראת חוק ספציפית אשר קובעת שרשויות המס והביטוח הלאומי זכאיות לקזז חובות כנגד זכויות.

יש לשים לב שסעיף 255 קובע שניתן להפעיל את זכות הקיזוז רק לגבי חובות עבר. כלומר, ניתן לקזז חוב עבר שהחייב חב לנושה מחוב עבר שהנושה חב לחייב.

חוב עבר מוגדר במסגרת סעיף 4 לחוק חדלות פירעון כחוב, לרבות תשלום עונשי, שמתקיים לגביו אחד מאלה:

  • החייב חב בחוב במועד מתן הצו לפתיחת הליכים, לרבות באופן מותנה.
  • החוב נובע ממעשה או מחדל שעשה החייב לפני מתן הצו לפתיחת הליכים, גם אם החוב נוצר לאחר מתן הצו.
  • החוב נובע מהפרת התחייבות שהחייב התחייב בה לפני מתן הצו לפתיחת הליכים, גם אם ההפרה נעשתה לאחר מתן הצו, ובלבד שההפרה נובעת מהליכי חדלות הפירעון.
  • חוב למוסד לביטוח לאומי הנובע מתשלום גמלה לפי פרק ח'  לחוק הביטוח הלאומי.
  • הפרשי הצמדה וריבית שנוספו לחוב כאמור בפסקאות (1) עד (4) עד למועד פירעונו בפועל.

יחד עם זאת, יש גם לשים לב שסעיף 255 לחוק איננו מבחין בין חובות מותנים לחובות שאינם מותנים וקובע כי כל חוב עבר ניתן לקיזוז, ומכאן שהמדובר גם בחוב עבר שהינו חוב מותנה.

הסיבה לכך הנה שהחרגתם של חובות מותנים מזכות הקיזוז עלולה לייצר תמריץ לנושים בעלי זכות קיזוז לנסות ולהקדים את מועד קיום התנאי כדי שחובם יהפוך לוודאי.

תמריץ זה עלול לפגוע בהתנהלותו של החייב קודם למועד מתן הצו לפתיחת הליכים ובכך לפגוע בסיכוייו להשתקם. בכך משנה סעיף 255 לחוק החדש את הדין אשר נקבע בפסיקה, במסגרת הליך ע"א 4316/90 הספקה חברה מרכזית לחקלאים נ' אגרא אבן יהודה אגודה חקלאית שיתופית.

סעיף 256 לחוק קובע שנושה בעל זכות קיזוז יודיע לנאמן על קיום הזכות או ביצועה בתוך 30 ימים מהמועד שבו נודע לו על מתן הצו לפתיחת הליכים. מטרת שיגור ההודעה על זכות הקיזוז לנאמן הנה לאפשר לנאמן לדעת באופן מלא ככל הניתן על מצבו הכלכלי של החייב.

עוד קובע סעיף זה ששר המשפטים יקבע הוראות לעניין הפרטים שייכללו בהודעת הקיזוז והמסמכים שיש לצרף אליה.

עוד בנושא: זכות הנושים לעיין במסמכים שבידי הנאמן


תאריך: 18/06/2019 12:53
 
close