חייגו לשיחה אישית: 072-334-1001ייעוץ ראשוני חינם ללא התחייבות

אנחנו כאן בשבילך! סיוע מהיר אישי ומקצועי:
שם מלא
מספר טלפון
לחצו לשליחה
דרגו אותנו:
| דירוגך () בוצע בהצלחה
 (1) דירוגים | דירוג ממוצע (5)
5 stars - based on 1 reviews

האם אסיר יכול לפתוח בהליך פשיטת רגל?

Hebrew

על פי פקודת פשיטת הרגל כל חייב רשאי להגיש בקשה מטעמו לפשיטת רגל ולנהל הליך לפשיטת רגל, ובלבד שהוא עונה על הדרישות המפורטות בעניין זה בפקודה.

בהתאם לכך, אין מניעה לכאורה על פי הפקודה שגם אסיר שהינו חייב שעומד בדרישות הפקודה יוכל לנהל הליך פשיטת רגל, במטרה לזכות בבוא היום בהפטר המיוחל.

עם זאת, בפסיקה נקבע לעניין זה כי למרות שככלל אין מניעה שאסיר יגיש בקשה להכרזתו כפושט רגל, אזי ראוי לשקול את דחיית בקשתו על הסף במידה ויימצא כי הוא לא יוכל לנהל את ההליך כראוי, הואיל והדבר יפגע בזכויות הנושים וכן יביא לבזבוז זמן שיפוטי ומערכתי יקר.

ניהול הליך פשיטת הרגל מבחינת החייב אמור לבוא לידי ביטוי בהגשת דו"חות חודשיים בעתיים, מיצוי כושר ההשתכרות שלו, ביצוע תשלום חודשי לקופת הכינוס, שיתוף פעולה בכל הקשור לביצוע חקירות בעניינו ועוד.

לכן ובמידה והחייב מרצה עונש מאסר בזמן ניהול הליך פשיטת הרגל שלו, ובמיוחד כאשר מדובר בעונש מאסר ממושך ו/או בתנאי מאסר מיוחדים, סביר להניח שהדבר יכביד מאד על היכולת שלו לנהל את ההליך כפי שצויין לעיל, והנזק שייגרם עקב כך למתדיינים אחרים ולקופה הציבורית צפוי לעלות על התועלת במתן רשות לאותו אסיר לנהל את ההליך.

בנסיבות אלה חייב שמרצה עונש מאסר יוכל לנהל הליך פשיטת רגל רק לאחר שחרורו ממאסרו ולא תוך כדי מאסרו.

בעניין זה יש לשים לב גם לעובדה לפיה החייב לא ינזק בדרך כלל מכך שהליכי פשיטת הרגל שלו אינם מתחילים בתקופת שהייתו במאסר, מאחר והיכולת של נושיו לנקוט כנגדו בהליכים בעת מעצרו מצומצמת ממילא וזאת כפי שנקבע בהליך פש"ר 1062-10-13 אלימלך נ' הכנ"ר.

כך נקבע על ידי בית המשפט המחוזי בחיפה במסגרת הליך פש"ר 16971-05-10 בן חמו חנניה נ' הכנ"ר:

"אין מניעה עקרונית לכך שאסיר המרצה עונש מאסר יפנה לבית המשפט בהליך משפטי ובכלל זה בבקשה למתן צו כינוס נכסים ולהכרזתו כפושט רגל... יחד עם זאת, מקום בו נסיבות העניין מצביעות על כך שאסיר מסוים לא יוכל לנהל את הליך פשיטת הרגל כראוי, דבר שעלול לפגוע ביעילות הדיון ובזכויות של מתדיינים אחרים ולגרום לבזבוז זמן שיפוטי ומערכתי יקר, כי אז ישקול בית המשפט האם יש מקום לאפשר לאותו אסיר, מגיש הבקשה, ניהול הליך פשיטת הרגל בתקופת היותו תחת סורג ובריח.

בנסיבות חריגות, מקום בו ניהול הליך פשיטת רגל יגרום להכבדה יתרה על הקופה הציבורית ולבזבוז כספי ציבור וזמן שיפוטי ומערכתי יקר, אין זה מן הנמנע כי בית המשפט יפעיל שיקול דעתו ויחליט כי אין הצדקה לכך שזכות הגישה לערכאות תגבר על זכויות אחרות, חשובות לא פחות.

כך לדוגמה, מקרה בו תקופת המאסר היא ממושכת ומדובר באסיר המרצה עונשו בתנאי מאסר מיוחדים, שאז ההכבדה על ניהול ההליך, לרבות עריכת חקירות על ידי הכונ"ר, איתור מסמכים על ידי החייב וניהול דיונים בבית המשפט, עשויה להצדיק דחיית הבקשה על הסף, משום שהתועלת במתן רשות לאותו אסיר בניהול ההליך אינה שקולה לנזק שייגרם למתדיינים אחרים ולקופה הציבורית".

תקופת מאסר ארוכה של האסיר מהווה שיקול משמעותי בדחיית בקשתו לנהל הליך פשיטת רגל, גם מאחר ובמהלך שהותו של החייב בכלא, לא ניתן לבחון האם הוא מתנהל באופן תקין מבחינה כספית, והאם הוא יוצר חובות חדשים, וכן מהן ההכנסות האמיתיות שלו לעומת ההוצאות האמיתיות שלו.

כך נקבע במסגרתו של הליך פש"ר 30062-11-11 אליהו ביטון נ' הכנ"ר:

"בעיקרון, אינני סבור שהליך פשיטת הרגל מתאים לחייב המרצה תקופת מאסר ארוכה. הליך פשיטת הרגל נועד לאפשר לחייבים החפצים בכך לקיים את חובותיהם שבהליך פשיטת הרגל, לשלם תשלומים לנושיהם, ולקבל בסופו של יום הפטר אשר ישחרר אותם מחובותיהם.

חלק משמעותי מההליך הינו בחינת התנהלות תקינה של החייבים, בדיקת התנהלותם הכספית, לרבות בחינה האם אין הם יוצרים חובות חדשים. לצורך כך נדרשים החייבים להגיש דוחות חודשיים או דו חודשיים בדבר הכנסותיהם והוצאותיהם. כאשר חייב מרצה תקופת מאסר ארוכה לא ניתן לבחון את התאמתו להליך פשיטת הרגל והאם הוא מתנהל בחיים "הרגילים" באופן סדיר ותקין ובלא ליצור חובות חדשים.

הדבר מתחייב שכן חייב המרצה עונש מאסר איננו משתכר השתכרות בדרך כלל, ואם יש לו הכנסות מעבודה בבית הסוהר או דרך בית הסוהר, מדובר בהכנסות זעומות. מנגד, לחייב כזה אין גם הוצאות שניתן לבחון אותן.

המועד הרגיל שבו חייב המרצה עונש מאסר יכול לבקש להכריזו פושט רגל הינו בדרך כלל מועד שלאחר שחרורו ממאסר ולא תוך כדי תקופת המאסר. מעבר לאמור לעיל, ראינו כי החייב איננו יכול להציע בשלב זה תשלום חודשי כלשהו לקופת פשיטת הרגל, וגם מטעם זה, אף כי אין מדובר בטעם העיקרי, אינני מוצא כי יש מקום להתחיל את ההליך בעניינו לפני שחרורו".


במסגרת הליך פש"ר 50843-07-13 בן יוסף נ' הכנ"ר נדון מקרה של אסיר שהגיש בקשה לפשיטת רגל, לאחר  שריצה כבר עונש מאסר מזה כ-12 שנה, כך שנותרו לו עוד שנתיים עד לשחרורו מהכלא.

האסיר טען כי סך חובותיו מגיע לכ-370,000 ₪ והוא חייב כספים ל-7 נושים שונים וכי הוא עובד בכלא ומשתכר כ-1,400 ש"ח בחודש.

בית המשפט קבע כי העובדה לפיה על האסיר לרצות עוד שנתיים בכלא, תקשה מטבע הדברים על ניהולו של ההליך, וזאת בהיעדר אפשרות לחקרו על נכסיו, וכן מאחר שעבודתו בכלא אינה מעידה על יכולתו הכלכלית האמיתית, עניין אשר ראוי שיבחן רק לאחר שחרורו מן הכלא.

עוד נקבע כי התשלום לנושים על בסיס השתכרותו המזערית של האסיר בכלא ועוד לפני בחינת יכולתו הכלכלית האמיתית יהווה פגיעה באינטרס של הנושים.

כתוצאה מכך דחה בית המשפט את בקשת האסיר וקבע כי הוא יהיה רשאי להגיש אותה שוב לאחר שחרורו מהכלא.

לסיכום: חייב אסיר יוכל לנהל הליך פשיטת רגל רק במידה ומאסרו לא יכביד על אופן ניהול ההליך. כאשר מדובר בתקופת מאסר ממושכת יחסית ו/או בתנאי מאסר מיוחדים, סביר להניח כי הדבר יקשה על ניהול ההליך, ועל כן האסיר יוכל לנהל את ההליך רק לאחר שחרורו מהכלא.

שאלות? חייג/י לשיחה עם עורך דין: 072-334-1001


תאריך:01/06/2016 14:47  מחבר: Bankruptcy Law
 
close