מה היקף האחריות של בעל שיק שחתימתו זוייפה?

אחד החששות העיקריים של כל בעל פנקס שיקים שהוא שהפנקס יגנב או יגיע בדרך כלשהי למי שעלול לעשות בו שימוש לרעה, תוך זיוף חתימתו על גבי השיקים.

בעניין הטלת האחריות לגבי שיק שזוייף וכובד על ידי הבנק, עמדת הפסיקה הינה שבין הבנק והלקוח, בעל השיקים, מתקיימת מערכת יחסים המקימה לשניהם חובות זהירות בכל הקשור לניהול חשבון הבנק של הלקוח, ולרבות בכל הקשור לכיבוד שיקים מזוייפים.

לפיכך, בכל מקרה של כיבוד שיקים מזוייפים ע"י הבנק יש לבדוק מי מהצדדים הפר את חובות הזהירות המוטלות עליו בהקשר זה, ובמידת הצורך לקבוע את חלוקת האחריות ביניהם לכך, בהתאם לשיעור התרומה של כל אחד מהם לנזק.

במסגרת סקירה קודמת לגבי היקף אחריותו של הבנק בכיבוד שיק מזוייף דנו במידת אחריות הבנק לשיקים זוייפו. בסקירה המקיפה שלפניך נסביר אודות מידת האחריות של בעל השיקים עצמו לשיקים שחתימתו זוייפה על גביהם.

מבחינה משפטית, קבעה הפסיקה כי בין הבנק ללקוח מתקיימת מערכת יחסים חוזית ומערכת יחסים נזיקית, אשר מכוחן שניהם חבים בחובות זהירות הדדיות זה כלפי זה.

חובת הזהירות של הבנק מחייבת אותו לשמור על האינטרסים של הלקוח ובין היתר לבדוק ולהשוות בין דוגמת החתימה של הלקוח לבין החתימה שמתנוססת על גבי שיק שלו שהוגש לפירעון בפני הבנק.

חובת הזהירות של הלקוח מחייבת אותו לנקוט באמצעי זהירות מתאימים לגבי השיקים שלו ובין היתר, לשמור פיזית על פנקס השיקים שלו, לבחון את החיובים השונים של חשבונו ולהתריע כאשר חיוב כלשהו נראה כבלתי תואם את הוראותיו.

לפיכך, גם הלקוח עלול לשאת בתוצאותיו של זיוף שיק במידה והוא התרשל והפר חובה זו, אם כי הטלת האחריות על הלקוח יכול שתקום גם מכוח אשם תורם ולהתווסף לאחריות הבנק.

לכל הפחות, עשויה החובה המוטלת על הלקוח להניב מניעות והשתק, בגינם לא יוכל הלקוח לתבוע את הבנק בגין כיבוד שיק שזויף כמשוך מחשבונו.

שכן, סעיף 22 (א) לפקודת השטרות [נוסח חדש], קובע כי אין אדם חייב בתור מושך / מסב / מקבל של שטר, אם לא חתם על השטר בתור אחד מהם.

אולם סעיף 23(א) לפקודה קובע כי לחתימה מזוייפת או בהיעדר הרשאה של שטר אין תוקף, אך זאת למעט במקרה שהאדם שבאים לאכוף עליו את פרעון השטר מנוע ומושתק מלטעון לטענת זיוף או העדר הרשאה.

לפיכך, מי שהתרשל בשמירה על השיקים שלו שזוייפו בדיעבד עלול למצוא עצמו מנוע ומושתק מלטעון לטענת זיוף במקרה כזה.

עמדת בית המשפט - מקרה שהיה כך היה...

במסגרת הליך ת"א 44254-10-13 סרטני נ' שפייזר נדון מקרה ובו התגלתה רשלנות מובהקת מצד בעלת חשבון השיקים, אשר הקימה כלפיה מניעות והשתק מלטעון כלפי זיוף השיקים שלה, וזאת כפי שיפורט להלן.

במסגרת תיק זה נדונה התנגדות לביצוע שני שיקים שהוגשו לביצוע במסגרת לשכת ההוצאה לפועל, בעלי אותו מועד פירעון, האחד ע"ס של 60,000 ₪ והשני ע"ס של 50,000 ₪.

השיקים נמסרו על ידי אביה של הנתבעת בעלת השיקים, כשיקים לביטחון וכערובה לפרעון הלוואה שהוא נטל מהתובעת עקב קשיים כלכליים אליהם נקלע.

מאחר שהאב לא עמד בתנאי פריעון ההלוואה פנתה התובעת לצורך ביצוע השיקים בהוצאה לפועל אך הם חזרו עקב הוראת ביטול שנתנה הנתבעת לגביהם.

הנתבעת טענה כי לתדהמתה הסתבר לה כי שני הוריה עשו שימוש לרעה בשני השיקים שלה וזאת ללא ידיעתה וממילא ללא רשותה.

לדבריה, היא מעולם לא חתמה על השיקים ואף התגוררה בחו"ל בזמן שהוריה עשו בהם שימוש, וכי רק בדיעבד התברר לה שאמה היא זו שזייפה את חתימתה עליהם, וכי עקב כך היא אף הגישה נגד אמה תלונה במשטרה על הזיוף.

עוד טענה הנתבעת כי השיקים נמסרו על ידי אביה לתובעת בניגוד לידיעתה, כך שהיא למעשה נפלה כקורבן לתרגיל עוקץ והונאה מצד אביה, שאף הוליך שולל אנשים רבים נוספים, כפי שנקבע על ידי בית המשפט קבע בתיק אחר שהתנהל בעניין זה.

יצויין כי במסגרת חוות הדעת שנמסרה מטעם המומחית מטעם בית המשפט שבדקה את שני השיקים, נקבע כי קיימת אפשרות שהנתבעת לא חתמה עליהם.

התובעת טענה כי גם אם השיקים לא נחתמו בידי הנתבעת עצמה עדיין היא חייבת באחריות להם, מאחר שהיא עשתה יד אחת עם הוריה לצורך ביצוע תרמית / קנוניה שאפשרה להוריה שימוש בשיקים כדי להונות את התובעת.

לפיכך התובעת מנועה על פי סעיף 23(א) לפקודת השטרות מלטעון טענה זיוף או היעדר הרשאה, ולפי סעיף 23(ב) לפקודה גם אם החתימה מזויפת אין בכך כדי לפגוע באישור שניתן לחתימה.

בית המשפט קבע כי מן הראיות שהוצגו בפניו עולה כי התנהלות הנתבעת הייתה תמוהה ונוגדת את השכל הישר, וכי במעשיה ובמחדליה הנתבעת גרמה לתובעת להאמין שהיא חתמה על השטרות, ולכן גם אם בפועל היא לא חתמה עליהם, הרי היא מושתקת לפי סעיף 23 לפקודת השטרות [נוסח חדש] מלטעון טענת זיוף או היעדר הרשאה.

עמדת בימ"ש לגבי היקף האחריות של בעל השיקים שחתימתו זוייפה

ראשית, הנתבעת עבדה בבנק במשך תקופה לא קצרה, ועל כן הייתה אמורה להבין את המשמעות של השארת פנקס השיקים שלה נגיש לאחרים ולכן חלה עליה מלוא האחריות.

שנית, למרות הדברים הקשים שהנתבעת הטיחה בהוריה בכתבי הטענות, ולמרות שהיא האשימה אותם בביצוע עבירות פליליות חמורות ביותר, נראה שהיא ממשיכה לשמור איתם על קשר מצויין, ולהתארח בביתם בכל פעם שהיא מגיעה ארצה.

שלישית, הנתבעת הגישה את התלונה במשטרה נגד אמה רק בגלל שהבנק הורה לעשות כך כאשר ביקשה לבטל את השיקים, והיא אף לא טרחה כלל להתעדכן היכן עומדת חקירת המשטרה בעניין זה, כפי שמצופה ממי שנפל קורבן למעשה פלילי חמור. הנתבעת גם לא טרחה להגיש לבית המשפט את העתק ההודעה שהיא מסרה למשטרה בעניין זה.

לפיכך קבע בית המשפט כי הנתבעת מנסה ליהנות משני עולמות. מצד אחד היא מטיחה בהוריה האשמות חריפות במילים קשות ביותר בכתבי הטענות בתיק זה, אולם אין במילים אלה כדי להוריד שערה משערות ראשם שכן הם לא נתבעים בתיק.

מצד שני, בהליך בו הם ובעיקר האם, עלולים להיות חשופים לעונשים חמורים בגין ההתנהלות הפלילית החמורה שהבת מייחסת להם, אין לפני בית המשפט את תוכן ההודעה שנמסרה במשטרה. מתשובות הנתבעת ואם הנתבעת עולה שספק אם יחסה להם במשטרה את מעשי הזיוף והיא ממשיכה לנפוש בארץ בביתם כאילו לא היו דברים מעולם.

די בהתנהלות זו כדי ללמד שיש בסיס לטענת התובעת כי הנתבעת עושה יד אחת עם הוריה בקנוניה נגד התובעת.

בית המשפט הוסיף וקבע כי אם הנתבעת לא עשתה יד אחת בקנוניה עם הוריה נגד התובעת, אין זאת אלא שהנתבעת נהגה באדישות מוחלטת לגבי השימוש שהוריה עושים בפנקסי שיקים מחשבונה, כאשר היא עובדת במשך שנים לא מעטות בבנק, ואמורה לדעת היטב את התוצאה הקשה של אדישות זו.

מכאן שיש לראות בה כמי שנתנה בהתנהגותה רשות להוריה לעשות בשיקים שימוש ללא כל אמצעי זהירות בסיסיים, ומכאן שהיה עליה לצפות לנוכח הקשיים הכלכליים של הוריה והתנהלותו הבעייתית של האב, לרבות ובעיקר לגבי שיקים של אחרים, כי יעשה שימוש לרעה בשיקים כפי שאכן נעשה.

כתוצאה מכך קבע בית המשפט כי גם מהטעם הזה הנתבעת מושתקת לפי סעיף 23 לפקודת השטרות מלטעון כי אינה חייבת על פי השטרות גם אם היא לא חתמה עליהם.

בהתאם לכך חייב בית המשפט את הנתבעת במלוא יתרת סכום ההלוואה שטרם שולם, בסך של 90,020 ₪ ואף פסק לה תשלום גבוה בגין שכ"ט עורך דין של התובעת בסך של 20,000 ₪, נוכח התנהלותה חסרת תום הלב, שכן סיוע להורים הוא ערך מוסרי ראוי אך לא כשהוא נועד לסייע להם לחמוק מחובותיהם.

כמה מילים לסיכום...

חובת הזהירות של בעל השיקים מחייבת אותו לנקוט באמצעי זהירות מתאימים לגבי השיקים שלו, כדי למנוע את זיופם על ידי אחרים. 

בעל שיקים שאיפשר לאנשים שנקלעו למצוקה כלכלית וכבר זייפו בעבר שיקים של אחרים לעשות שימוש חופשי בשיקים שלו, הפר את חובת הזהירות המוטלת עליו בעניין זה, ועל כן הוא מושתק ומנוע מלטעון כנגד טענת הזיוף, ועליו לשאת באחריות לכיבוד השיקים שזוייפו.

בכל מקרה של זיוף חתימתך על גבי שיקים או שטרות אחרים, יש להקדים ולפנות לצורך הגשת תלונה במשטרה. כמו כן, מומלץ לפנות לקבלת ייעוץ משפטי ובחינת האפשרויות העומדות בפניך ביחד עם איש מקצוע - עורך דין מיומן.

לשיחה אישית עם עורך דין חייג/י: 072-334-1001