האם נכרתה שותפות בין הצדדים?

סיפור על שני חברי ילדות שחברותם הסתיימה בין כותלי בית המשפט, ומדוע? בשל שותפות, הלוואה ובשל העובדה שלא ערכו ביניהם חוזה כתוב ומסודר.

במסגרת הליך ת"א (תל אביב) 3515-03-12 ינוס ואח' נ' מנור, דן בית המשפט בשאלת השותפות הקיימת בין הצדדים, שהיו חברים ופנו לעסקים ביחד.

התביעה הוגשה על ידי התובע ואשתו, שניהם אנשי עסקים שקיימו קשרים חבריים עם הנתבע.

הקשר העסקי בין השניים החל כאשר התובעים הצליחו לשכנע את התובע להשקיע כספים בנדל"ן במדינה זרה. אך ההשקעה הכספית ירדה לטמיון ועתה נאלץ התובע להשיב לבנק את סכום ההלוואה שהוא נטל בתחילת הדרך על סך מאתיים ועשרה אלף דולרים.

עם זאת הקשר העסקי לגופו היה בין התובע לנתבע, כאשר אשת התובע חבה יחד עם התובע בחוב מושא התביעה, כפי שיפורט להלן.

במסגרת התביעה טען כי על הנתבע שהיה שותף שלו להשתתף בנטל הכספי. יצוין כי בין השניים לא נכרת הסכם שותפות בכתב, אלא הייתה אך הסכמה בעל פה.

התובעים טענו כי הנתבע הוא שותף מלא שלהם, וכי הסיכום ביניהם היה שהוא יהיה שותף במחצית מן הרווחים. עוד הם טענו כי הנתבע חסר ניסיון בעסקאות נדל"ן כאלו ובגלל זה התובעים הם אלו שתפעלו את העסק בפועל.

לחצו לקריאה על: אפשרויות למימון חוץ בנקאי

הנתבע מנגד טען כי הוא היה שותף בתנאים מוגבלים, והשותפות ביניהם הסתיימה שלושה חודשים לאחר שהתובע נטל הלוואה מהבנק.

עוד טען הנתבע כי בתחילה כלל לא רצה להיכנס לפרויקט אך לאור חברות ארוכת השנים עם התובע ולאור מצגים שהוצגו בפניו לפיהם בעסקת הנדל"ן טמון הפקת רווח מהיר, הסכים הנתבע להיכנס כשותף רק לצורך נטילת מימון לפרויקט.

כמו כן, טען הנתבע כי הוסכם בינו לבין התובע שככל שלא יופק רווח בתוך שלושה חודשים הוא יצא מן העסק אוטומטית.

האם היתה שותפות בהלוואה? הכרעת בית המשפט

בית המשפט נדרש בעיקר להכרעה עובדתית ופסק הדין הכריע לטובתם של התובעים.

נקבע כי גרסת הנתבע אינה עולה בקנה אחד עם העובדה שדווקא התובע הוא עתיר נכסים, ולא הוא. על כן, גרסתו לשותפות מוגבלת חלשה יותר.

עוד נקבע כי הנתבע בניגוד לעמדתו, לא אחת טרח ובירר מה מצב הפרויקט. בכלל זה נקבע שהנתבע נטל חלק פעיל באותם בירורים, ומכאן שהוא הראה התעניינות רבה בנעשה.

עוד הוכח מתמלילי שיחות שהוגשו לבית המשפט כי הנתבע לא התכחש לחוב שלו, אלא ביקש לשלם אותו בתשלומים ובהתאם ליכולותיו הכלכליות.

כך תיאר בית המשפט את התרשמותו מגרסת הנתבע:

"לא ניתן להתעלם מכך שגרסת הנתבע חסרת הגיון ואיננה עומדת במבחן השכל הישר. לפי גרסת הנתבע, הוא נכנס לעסקה כשותף שווה לתובע ובלי כל סיכון. ממש אפס סיכון.

לשיטתו, אם יש רווח הוא שותף מלא; ואם יש הפסד הוא לא שותף כלל. כך טוען הנתבע לעסקה שבמסגרתה, לטענתו, לא השקיע מאום ולא התחייב למאום. לא כלפי התובע, לא כלפי הבנק ולא בכלל. קשה להבין מדוע יסכים התובע לכזה שותף שיחלוק עמו מחצית הרווחים אך לא את ההשקעה או הסיכון".

בית המשפט פסק כי הסכם שותפות ברוח טענותיו של התובע נכרת גם נכרת.

וכך נכתב בפסק הדין: "לפיכך, אני מקבל את גרסתו של התובע, דוחה את גרסת הנתבע, וקובע שבין הצדדים נכרת הסכם שותפות שלפיו היו התובע והנתבע שותפים שווים בפרויקט, הן ברווחים או בנכס שיירכש בפרויקט, והן בהפסדים שלמרבה הצער נחתו עליהם משנכשל הפרויקט.

הנתבע התחייב והסכים לכך בעל פה, בלא הסכם בכתב. הנתבע הסכים לכך שכן האמין, כמו התובע, כי מדובר בהשקעה טובה שתניב פירות לשניהם.

חודשים לאחר מכן, כשהתברר שהשניים שמו את כספם על קרן הצבי, האשים הנתבע את התובע בכישלון העסקה ובהיעדר משאבים לפרוע את מלוא חלקו בהלוואה העביר הנתבע מפעם לפעם רק תשלומים לפירעון הריבית. כשסירב התובע להמשיך בהסדר זה, התנער הנתבע לחלוטין מהתחייבותו. לא בתום לב עשה כן הנתבע".

בית המשפט הורה לנתבע לשלם לתובע סך של 400,000 ₪ בגין ההלוואה, וכן סך של 50,000 ₪ בגין הוצאות שכר טרחת עורך דין.

כמה מילים לסיכום...

פסק הדין מלמד כמה חשובה המילה הכתובה כאשר מדובר בעסקים. הסכמים כתובים עשויים למנוע התדיינויות רבות ומחלוקות רבות. מדובר בעסקה כושלת שעצם הדיון המשפטי רק הגדיל את כשלונה, ורק הגדיל את ההוצאות הכספיות של הצדדים, אין אלא להצר על כך.

חשיבותה של הסכמה בכתב מקבלת גם משנה תוקף כאשר מדובר בשותפות, אומנם החוק אינו מחייב רישום שותפות וגם לא הסכמה בכתב בנוגע לעצם השותפות, אך ללמדנו שחוק לחוד ומציאות לחוד.

בכל שאלה ולקבלת ייעוץ משפטי חייג/י: 072-334-1001