עיקול לגביית חוב מזונות או לגביית פיצויי לנפגעות עבירות מין?
לא בכל יום נתקל בית המשפט לענייני משפחה במאבק בין עיקולים שהוטלו על כספי חייב, כאשר עיקול אחד הוטל בתיק הוצאה לפועל לצורך גביית חוב מזונות של החייב לאשתו וילדיו ואילו העיקול השני הוטל באופן זמני בתביעה לתשלום פיצויים לנפגעות עבירות מין חמורות בתיק שהתנהל בבית המשפט המחוזי ואשר טרם הוכרע.
אולם, זו היתה הסוגיה שבה התבקש בית המשפט לענייני משפחה להכריע במסגרת הדיון בהליך עע"ר 29130-04-20 מ.ש. נ' ע.ש.
אם לא די בכך, אזי המדובר היה בחייב ששימש כרב בשעה שביצע את אותן עבירות מין חמורות ואשר אף נדון למאסר בגין ביצוע עבירות אלו.
אשתו של הרב הנכבד פתחה נגדו בחודש דצמבר 2018 תיק הוצאה לפועל לגביית חוב המזונות שהוא צבר כלפיה וכלפי ילדיהם מכח פסק דין חלוט, והטילה עיקול במסגרת תיק זה על פיצויי פיטורים שקיבל הרב בסך של 40,000 ₪ מעמותה שהעסיקה אותו.
אולם, על אותם כספים בדיוק הוטל עיקול נוסף על ידי נפגעות עבירות המין של הרב במסגרת תביעת פיצויים שהן הגישו נגדו בבית המשפט המחוזי במאי 2018.
רשמת ההוצאה לפועל בתיק המזונות קבעה שעל האשה לפנות לבית המשפט המוסמך לדון בשאלת קדימות העיקולים, הואיל ולה עצמה אין סמכות לדון בקדימות עיקולים שאחד מהם הוטל בהליכי הוצאה לפועל ואילו השני הוטל על ידי בית משפט.
האשה ערערה על החלטה זו בפני בית המשפט לענייני משפחה בטענה שבמקום לשלוח אותה לבית המשפט, היה על הרשמת להכריע בעצמה בעניין זה ולקבוע שהעיקול על חוב המזונות גובר, מאחר שסעיף 76(א3) חוק ההוצאה לפועל קובע בבירור שחוב המזונות גובר על כל חוב אחר, מה גם שהעיקול לטובת הנפגעות הינו עיקול זמני בלבד בתביעה שטרם הוכרעה כלל.
הנפגעות טענו שרשמת ההוצאה לפועל איננה מוסמך לדון בשאלת עדיפות העיקולים וכי החוק אינו מעניק לחוב מזונות עדיפות על פני חוב לנפגעות כך שמעמדם זהה.
עוד טענו הנפגעות כי אשתו של החייב והחייב עצמו מתנהלים בחוסר תום לב, מאחר שהם מנסים להשתמש כספי המזונות כ-"צינור" להברחת נכסיו וכספיו בפרט שהאשה כלל לא מעוניינת להתגרש מהרב.
מי מוסמך לדון במאבק בין העיקולים?
תחילה קבע בית המשפט לענייני משפחה כי רשם הוצאה לפועל אכן מוסמך מכח סעיף 76 לחוק ההוצל"פ לדון בשאלת הקדימות בין עיקול שהוטל בתיק הוצאה לפועל לבין עיקול זמני ואף קבוע שהוטל על ידי בית המשפט וזאת לפי פסיקת בית המשפט המחוזי.
בנוסף קבע בית המשפט לענייני משפחה שגם לו נתונה הסמכות לדון בשאלת הקדימויות בין העיקולים, תוך שהוא דוחה את טענת הנפגעות שרק לבית המשפט שהוציא את העיקול הזמני יש הסמכות לדון בשאלה זו.
בית המשפט הבהיר שטענה זו עלולה להוביל לכך שכאשר הוטלו מספר עיקולים בבתי משפט שונים, תיאלץ הזוכה בתיק המזונות לכתת את רגליה בין הערכאות השונות, דבר שמהווה עול בלתי סביר וגם בלתי מוצדק, מאחר שהוא עלול לפגוע בילדים שכלל לא חטאו.
איזה עיקול גובר?
לגופו של עניין, קבע בית המשפט שהעיקול של האשה לצורך גביית חוב מזונות שנובע מפסק דין חלוט גובר על העיקול הזמני של הנפגעות לצורך גביית פיצויים בתביעה שטרם הוכרעה.
זאת לאור תקנה 107 לתקנות סד"א החדשות – תקנות סדר הדין האזרחי, תשע"ט-2018, שקובעת במפורש שחוק ההוצאה לפועל יחול על עיקול זמני וכן לאור סעיף 76(א3) לחוק ההוצל"פ שקובע כך:
"…נבע חוב פסוק ממזונות המגיעים לפי פסק דין למזונות, ייזקפו הכספים שהתקבלו עקב הליכים לפי חוק זה בתחילה לחשבון ההוצאות והאגרות שהוצאו בהליך שבעקבותיו נתקבלו הכספים, לאחר מכן לחשבון חוב המזונות, ולאחריו לחשבון החוב של הזוכה...".
מסעיף זה עולה, איפוא, שזכותן הלכאורית של הנפגעות, ששואבת את כוחה מצו עיקול זמני, נסוגה מפני זכות האשה, שנשענת על פסק דין חלוט לתשלום מזונות.
בנוסף דחה בית המשפט את טענת הנפגעות לפיה האשה מתנהגת בחוסר תום לב, מאחר שהיא הטילה את העיקול דווקא על הכספים שהן הטילו עליו עיקול, בשעה שהיא יכלה להטיל עיקולים על נכסים רבים אחרים של הרב. בית המשפט קבע שגם הן עצמן יכלו להטיל עיקולים על נכסים אלו.
בית המשפט גם מצא לנכון להבהיר שאין ספק שהנפגעות נפגעו קשות ובאופן ישיר ממעשי הרב, אולם גם ילדיו נפגעו ממעשיו, גם אם פגיעה זו נמצאת המעגל השני.
בסיכומו של דבר קיבל בית המשפט את הערעור של אשת הרב וקבע שעל העמותה להעביר את כספי פיצויי הפיטורים של הרב לתיק המזונות של האשה.
עוד בנושא: מה ניתן לעשות במקרה של עיקול חשבון בנק?
