עורכי דין מנוסים בכל הארץ לשירותך

חייגו לשיחה אישית: 072-334-1001מחיקת חובות, חדלות פירעון והסדרי נושים
ייעוץ משפטי בדרך למחיקת החובות: עורך דין מומחה
סיוע משפטי אישי למחיקת חובות כספיים:
שם מלא
מספר טלפון
לחצו לשליחה
דרגו אותנו:
| דירוגך () בוצע בהצלחה
 (1) דירוגים | דירוג ממוצע (5)
5 stars - based on 1 reviews

האם ניתן לממש ערבות בנקאית של פושט רגל?

Hebrew

מה דינה של ערבות בנקאית שהופקדה להבטחת התייצבותו של חייב להליכי הוצאה לפועל נגדו וזאת כאשר החייב נמלט מהארץ ולכאורה ניתן לממשה, אך גם נפתחו נגדו הליכי פשיטת רגל שמונעים את המשך הליכי ההוצאה לפועל נגדו?

האם ניתן בכל זאת לממש את הערבות הבנקאית, למרות צו עיכוב ההליכים בהוצאה לפועל שניתן בהליך פשיטת הרגל שלו, או שמא לא ניתן הדבר?

שאלה עקרונית זו נדונה בבית המשפט העליון בתיק רע"א 4233/18 ערבליך נ' עו"ד אורן הראל.

תיק זה עסק בחייב שבשנת 2002 נפתח נגדו תיק הוצאה לפועל על ידי נושה מסויימת.

בשנת 2006 הפקיד החייב ערבות בנקאית מטעם בנק מזרחי בסך 450,000 ₪ בלשכת ההוצאה לפועל וזאת לצורך ביטול צו עיכוב יציאה מהארץ שהוצא נגדו במסגרת הליכי ההוצאה לפועל. ערבות זו מומנה על ידי צד ג', שאינו החייב, אשר הפקיד כנגדה פיקדון בבנק מזרחי.

הערבות הבנקאית הופקדה לצורך הבטחת שובו של החייב ארצה, אם כי כתב הערבות הבנקאית לא התייחס לכך, אלא רק ציין שסכום הערבות ישולם לנושה בהתאם לצו ראש ההוצאה לפועל שיורה לבנק לעשות כך.  

ברם, לאחר שהחייב עזב את הארץ, הוא לא טרח לחזור אליה מאז ועד היום ולמעשה ברח מהארץ.   

בשנת 2014 נפתחו נגד אותו החייב גם הליכי פשיטת רגל וניתן נגדו צו כינוס, אשר עיכב את הליכי ההוצאה לפועל בהתאם לסעיף 20(א) לפקודת פשיטת הרגל.

בשנת 2018 הגישה הנושה בקשה לביטול הליכי ההוצאה לפועל בפני בית המשפט שדן בהליך פשיטת הרגל וזאת על מנת לממש את הערבות הבנקאית.

ברם, בית המשפט דחה את הבקשה מהטעם שהנושה טרם השלימה את פעולותיה לגביית החוב טרם מתן צו הכינוס לחייב, בהתאם לסעיפים 91(א) ו-(ב) לפקודת פשיטת הרגל, שקובעים כך:

  • נושה שפתח בהליכי הוצאה לפועל לגבי נכסים של חייב, לרבות עיקול חוב המגיע לחייב, לא יוכל ליהנות מההוצאה לפועל לעומת הנאמן, אלא אם השלים אותה לפני יום מתן צו הכינוס ולפני שנודע לו כי הוגשה בקשת פשיטת רגל או כי החייב עשה מעשה כאמור בסעיף 72(2).
  • לענין פקודה זו, השלמתה של הוצאה לפועל היא, לגבי נכסים – בתפיסתם ומכירתם ובעיקול חוב – בקבלת החוב.

הנושה הגישה ערעור על החלטה זו בפני בית המשפט העליון, שקיבל את הערעור וזאת מהטעמים הבאים, אשר נכתבו על ידי השופט גרוסקופף, בהסכמת שני השופטים הנוספים.

בית המשפט העליון ציין שסעיף 20(א) לפקודת פשיטת הרגל קובע כי משניתן צו כינוס נגד חייב מושהים כל ההליכים האינדיווידואליים נגד החייב ולא ניתן להיפרע ממנו אלא במסגרת הליכי פשיטת הרגל. בהקשר של הליכי הוצאה לפועל ניתן לאותו עקרון ביטוי גם בסעיף 91 לפקודת פשיטת הרגל.

יחד עם זאת, לכלל הקפאת ההליכים יש חריג חשוב, לפיו אין הוא חל ביחס לנושה מובטח, הרשאי מכוח סעיף 20(ב) לפקודת פשיטת הרגל "לממש את ערובתו או לעשות בה בדרך אחרת" והשוו לסעיפים 29(2) ו-247 לחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, תשנ"ח-2018.

בהליך רע"א 5156/18 פבליקוב נ' המנהל המיוחד התגלעה מחלוקת בין השופט גרוסקופף לבין השופט מינץ, בשאלת היקפו של חריג זה דהיינו, ביחס להיקף הפרשנות שיש לתת למונח נושה מובטח.

בעוד שהשופט מינץ סבר שיש לדבוק בפרשנות מצומצמת, המתייחסת רק לנושה אשר לטובתו משועבד נכס של החייב כערובה לחיוב, סבר השופט גרוסקופף כי ראוי להרחיב מעט את גדר ההגדרה ולכלול בה גם נושים המובטחים בבטוחה חיצונית, דהיינו נכס שאינו שייך לחייב, בנסיבות בהן מימוש הבטוחה יביא לפגיעה במסת הנכסים של חדל הפירעון.

אולם, בעל ערבות בנקאית אינו נחשב לנושה מובטח לפי אף אחת מהגישות הללו, מאחר שהנכס המבטיח את נשייתו איננו נכס של החייב וגם לא נכס שיש במימושו כדי להשפיע על מסת נכסיו של החייב.

נכס זה הוא ערבות בנקאית שהופקדה על ידי צד ג' ולפיכך מימושה לא יפגע בקופת הנושים, ואי מימושה אינו מועיל לקופת הנושים.

אמנם, כנגד הערבות הבנקאית במקרה דנן מוחזק פיקדון בבנק מזרחי, אולם פיקדון זה אינו שייך לחייב, אלא לצד ג' ולפיכך מימושו או שחרורו לא יפגע ולא יועיל לקופת פשיטת הרגל.  

כתוצאה מכך, נוצר מילכוד לכאורה, לפיו מצד אחד, בעל הערבות הבנקאית אינו מסווג כנושה מובטח, דבר שמונע ממנו מלהמשיך בהליכי ההוצאה לפועל.

מצד שני, כל עוד לא נמשכים הליכי ההוצאה לפועל, לא ניתן לממש את הערבות הבנקאית, שכן פירעונה על ידי הבנק מותנה במתן צו שיפוטי מאת ראש לשכת ההוצאה לפועל שמורה לבנק לשלם לזוכים את סכום הערבות.

אולם, הדין מאפשר למצוא מוצא ממילכוד זה, באמצעות מתן אישור בית משפט של פשיטת רגל לבעל הערבות הבנקאית להמשיך בהליכי ההוצאה לפועל, כדי שהוא יוכל להיפרע מן הערבות הבנקאית.

מכאן, שמבחינה טכנית אין כל קושי לצאת מהמבוי הסתום שנוצר ביחס למימוש הערבות הבנקאית והשאלה אותה יש לבחון היא האם מבחינה מהותית ראוי לעשות כן.

התנגדות הנאמן למתן היתר לנושה להמשיך בהליכי ההוצל"פ נשענת על שלושה טיעונים מרכזיים, שלמעשה אין בהם ממש כפי שנסביר מיד.

הנושה לא השלימה את הליך ההיפרעות בהוצל"פ בטרם ניתן צו הכינוס ועל כן אין היא יכולה ליהנות מהכספים בהתאם לסעיף 91 לפקודת פשיטת הרגל.

מטרת סעיף 91 לפקודת פשיטת הרגל הנה למנוע מנושה ליהנות מהמשך הליכי גביה אינדיווידואליים נגד חדל הפירעון ולנתב את כלל הנושים, למעט הנושים המובטחים, להליכי הגביה הקולקטיביים.

בענייננו, התכלית של חידוש הליכי ההוצאה לפועל אינה להיפרע מחדל הפירעון וזאת לא במישרין, באמצעות גביה מנכסיו ולא בעקיפין, באמצעות גביה שתגרע מנכסיו.

תכלית הבקשה היא לאפשר לנושה להיפרע מערבות בנקאית הממומנת על ידי צד ג' ולפיכך אין בה כדי לאפשר לה "ליהנות מההוצאה לפועל לעומת הנאמן".

ודוק, על מנת שראש ההוצל"פ יתן לנושה את הצו המבוקש על ידה, עליו להשתכנע כי עומדת לה הזכות לכך. ואולם פועלו של צו זה במקרה בו עסקינן תוגבל להשלכותיו על האפשרות לממש את הערבות הבנקאית ולא יהיה בו כדי לחייב את הנאמן להקנות עדיפות כלשהי לנושה ביחס להיפרעות מנכסי החייב.

כספי הערבות הבנקאית צריכים להגיע לקופת הנושים, ולהתחלק בין כלל הנושים בהתאם לסדרי הנשייה.

ככל שמדובר בחשש לפגיעה בקופת הנושים, הרי שגם חשש כזה אינו קיים במקרה דנן. לנאמן ולקופת פשיטת הרגל לא עומדת כלל אפשרות להיפרע מהערבות הבנקאית, שכן, על פי תנאי הערבות, הבנק אינו נדרש לפרוע את הערבות לחייב או לידי ההוצאה לפועל, אלא לשלמה לנושה ולה בלבד, שהרי הערבות הבנקאית אינה ניתנת להעברה.

ודוק, על פי תנאי הערבות תשלומה אינו צריך להתבצע באמצעות ההוצאה לפועל, אלא ישירות לידי הנושה. ממילא, גם הטענה כי אם היתה הערבות משולמת בשלב כלשהו, היה הנאמן יכול לשים ידו על הכספים באמצעות מנגנון ההוצאה לפועל אינה מבוססת.

במילים אחרות, מתן אישור לנושה להמשיך בהליכי ההוצאה לפועל בכדי להיפרע מהערבות הבנקאית אינו פוגע ביתר הנושים, מאחר שהוא בגדר "זה יהנה, וזה לא יחסר". כלומר, הזוכה תהנה וקופת פשיטת הרגל לא תחסר.

בענייננו הערבות הבנקאית מומנה כאמור על ידי צד ג', כך שמימושה אינו צפוי לפגוע במסת הנכסים העומדת לרשות כלל נושי החייב.

אילו הערבות היתה ממומנת מנכסי החייב, היתה מתעוררת שאלה של תחרות בין הנושה לבין קופת הנושים. במצב דברים זה לא היה מנוס מהכרעה ביניהן, וגם עשויה להיות בו חשיבות למחלוקת שהתעוררה בעניין פבליקוב.

הנושה היא נושה לא מובטחת שאינה נהנית מדין קדימה ועל כן אין הצדקה כי תזכה להיפרע מעבר לחלקה בקופת פשיטת הרגל.

הטענה כי אין לאפשר לנושה להיפרע מהערבות הבנקאית, מאחר שהיא נושה בלתי מובטחת, גם היא אינה משכנעת, מאחר שברשות הנושה מנגנון המאפשר לה להיפרע את חובה באמצעות צד שלישי.

במצב דברים זה אין היא אומנם נושה בעלת דין קדימה במסגרת הליכי חדלות הפירעון ואולם היא בעלת יכולת היפרעות מחוץ להליכי חדלות הפירעון.

מבחינה אנליטית, מצבה הוא כשל נושה בעל שני חייבים: חייב עיקרי וערב לחוב. החייב העיקרי הפך חדל פירעון, אך באפשרות הנושה להיפרע מהערב.

במסגרת הליכי חדלות הפירעון של החייב העיקרי אין לנושה כזה מעמד של דין קדימה ואולם הדבר אינו מונע בעדו מלפרוע את מלוא חובו מחוץ להליכי חדלות הפירעון באמצעות תביעת הערב.

בהתאם לכך נקבע עקרונית שניתן לחדש את הליכי ההוצאה לפועל לצורך מימוש הערבות הבנקאית, אם כי לצורך זה בלבד. כל הליך גביה אחר של הנושה מול החייב יבוצע במסגרת הליכי פשיטת הרגל.

עוד בנושא: חתם על ערבות ונקלע להליך פשיטת רגל, האם החוב בר תביעה?


תאריך:30/06/2019 12:27  מחבר: Bankruptcy Law
 
close